גולשים כרגע באתר
‏יום ראשון ‏15 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
פרופיל
אָלוֹרָן אֵלִיאָן
ישראלי, סופר מתחיל, אוהב פנטזיה ומוזיקה, סך הכל מאושר מהחיים.
שלח הודעה
בלוגים אחרונים
כותרת בלוג
מילים
סיפורו של אָלוֹרָן אֵלְיאָן פרק 2
עד טיפת דמי האחרונה.
מחשבות
האלה מאבן
געגועים
 

קהילות - משחקי תפקידים > דמויות

סיפורו של אָלוֹרָן אֵלְיאָן


8/7/2009

אישיותו וסיפור חייו של הדמות המועדפת עלי במשחקי תפקידים- אָלוֹרָן אֵלְיאָן


דירוג מאמר
צפיות: 7563
למטה יש קטע של מוזיקה, מומלץ להפעיל...
 
רייסטלין בשבילי היה כמעט אגדה/חלום/ציפיה תמיד במשחקים הייתי משחק אותו אהבתי אותו ואת אישיותו.
אבל אז יום אחד זה קרה:
קראתי את טרילוגית "אגדות רומח הדרקון" ואת "דרקונים של להבת קיץ" והגעתי למסקנה:
רייסטלין טעה! זה ניפץ לי חלום.

ואז החלטתי: לא, ה"רומן" שלי עם רייסטלין לא נגמר כאן!
לקחתי את עצמי בידיים ואמרתי לעצמי: "אתה צריך לעשות מעשה".
הלכתי לארון לקחתי דף ועט והתחלתי ליצור דמות שמבוססת על סיפורו של רייסטלין אבל בלי לחזור על הטעויות שלו.
______________________________
השם של הדמות (אלורן אליאן) מתפרש כך:
אלורן=
אל- אלוהות
ורן- רן=באנגלית rune =לרוץ/לברוח
שניהם יחד יוצא (בערך) - אל שברח/עזב את עמו.

אליאן=
אלי-האל שלי
אן-איה/היכן
שניהם יחד=איה אלי

אלורן אליאן= איה האל שעזב את עמו.
______________________________

אז הנה הדמות במלוא "תפארתה"

הרקע והעבר של הדמות
אלורן אליאן נולד למשפחה הרוסה, האב שיכור מסתובב ברחובות במקומות מפוקפקים וחוזר הביתה רק כדי להכות את אשתו וילדיו. האם חיה תת חיים ללא בעל ועם ילד וילדה קטנים לטפל בהם. אחותו הגדולה של אלורן היתה בת עשר כשאלורן נולד היא אהבה אותו יותר מכל, וטיפלה בו בזמנים הקשים, כשאמם לא תפקדה. אך לאחר כמה זמן היא נשברה ועזבה את הבית.
כשהוא גדל והחל ללכת לגן -תת הגן- היכן שלמדו יתומים וילדים מוכים. אלורן סבל שם מכות והשפלות. ואז ללא אף אחד לפנות אליו וללא אהבה הילד הקטן החל אט אט להסתגר בתוך עצמו. כשגדל יותר והחל ללכת לבית הספר העירוני לכישוף (מקום שהקסים אותו מהרגע הראשון) מרוב שהיה סגור בתוך עצמו הוא כבר לא הצליח לרכוש אף חבר ולא להתידד עם אף אחד. כל מה שנשאר לו בחייו היה הכישוף הוא ישב יום ולייל, למד, שינן לחשים, חיפש מידע... עד שהמורה שלו החל לפחד מעוצמתו.
בשנתו השלישית בבית הספר הוא כבר היה כל כך עוצמתי עד שלא היה אף מורה בבית הספר שיוכל ללמד אותו משהוא שלא ידע. ואז יום אחד אלורן ניתפס כשהוא עוסק באומנות אסורה- מגיה אפלה. אלורן נזרק מבית הספר ולאחר כמה ימים נזרק גם מכפרו, בעיקר בגלל אביו שהפיץ את השמועה בעודו שיכור. וכך נושא אות קלון החל אלורן לחפש את דרכו בעולם, בודד, שנוא, רדוף ובעיקר שבור מעצב פנימי שהוא עצמו לא הבין. ואז אלורן הגדיר לעצמו מטרה, כל כולו זעק, נקמה. הוא החל במסע שמטרתו העיקרית להתחזק ולהתעצם בכישוף, וכך יוכל לנקום בעולם על העוול שנעשה לו.
 
* * * *
הערה:הקטעים הבאים נלקחו מיומנו של אלורן.
 
יום אחד בעודי הולך בדרכי, הוגה באיזה לחש חדש, חולם חלומות על תהילה וכוח. ראיתי משהוא מנצנץ בין ההרים, התקדמתי מעט, זה נראה כמו זהב חשבתי לרגע. ואז ראיתי אותה. כמו חלום, כלילת יופי, משוש לב, כמו פרח בלב ישימון, דמעה עמדה על עיני מרוב ההוד. מינס פָאלֶן, כיפות זהב, צריחי כסף, עוז והדר. מינס פָאלֶן תהילת קרבות, צופה לימות, גאוות העם. מינס פָאלֶן בית החוכמה, מקום בו הידע נחשב אל. התחלתי ללכת הוזה על סיפריות, ספרים, לחשים, ידע ועוצמה. עמדתי על המיפתן. נקשתי...
הוא פתח את הדלת, את הרגע הזה אני לא אשכח, עמדתי שם והבטתי בפניו, ידעתי, אלו פניו של המורה שלי, מאדם זה אני רוצה ללמוד, אדם שהידע נשקף מפניו, החוכמה ניקרת על מצחו, רק אדם כזה יכול להיות מורה...
* * * *
פתחתי את עיני, היום עומד להיות יום נפלא הרהרתי. רחצתי את ידי וירדתי במדרגות. אפילו אחרי שבוע שלם אני עדין לא התרגלתי ליופי שכזה. הגעתי למטה, ריח של בצל מטוגן ועגבנית עמד באוויר, מוזר שבמקום כל כך רוחני אוכלים אוכל כל כך גשמי חשבתי לעצמי. נכנסתי לחדר האוכל, כל הנזירים והספרנים כבר ישבו במקומותיהם. ניגשתי הצידה אל שולחנות המתלמדים, הבורים והטיפשים, אחד מהם היה חדש, הכסיל שאל אותי לשמי, לא עניתי, מי הוא שישאל כאן שאלות? הרהרתי, הוא שאל שוב, "עזוב אותי במנוחה", עוד לא התחיל היום וכבר רוצים לקלקל לי אותו... האידיוט לא עזב אותי, לאחר הפעם העשירית נשברתי ולחשתי לו את שמי כמי שמודה באשמה "אלורן אליאן", הדפוק הנהן, "רוּלִיגֶן דָנְסִר" הוא השיב. היתה לי הרגשה שמצאתי אויב מושבע...
איזה יום רע היה היום. מיד לאחר התקרית בחדר האוכל עם אותו רוליגן- החוליגן, הספרן הראשי החליט שאני צריך לנקות את הסיפריה ברררררררר היום שלי כבר הרוס ידעתי -וחבל שלא ידעתי כמה צדקתי- ניגשתי לסיפריה. לא ידעתי מאפה להתחיל לנקות, ואז בא לי רעיון גאוני.
התחלתי למלמל "מיקמנלה שורטלמוס פאלסה שטרי..." לפתע הרגשתי חבטה בגב שעצרה אותי באמצע הלחש. הסתובבתי וראיתי את הספרן הראשי, "מה" צעקתי, " בלי קסמים בזמן הניקוי, אלה החוקים" הוא ענה בלחש, מה לא עושים בשביל עוצמה חשבתי והתחלתי לקרצף...
 
הערה:בקורות החיים של אלורן עד החלק הזה, אלורן עדיין טעה כמו רייסטלין אבל המהפך בנפשו התחולל בפרק הבא של חייו.
 

 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
תוכן דירוג תאריך שם
 
יפה! מי זה רייסטלין? ‏21/‏08/‏2009 princess of shadow
 
‏16/‏12/‏2014 אור
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 15 תגובות
 
‏21/‏08/‏2009 15:13  מאת: princess of shadow
יפה!
יפה! מה ההמשך?
ועוד שאלה (אני קוראת מדע בדיוני בעיקר): מיזה רייסטלין?
‏21/‏08/‏2009 17:15  מאת: אָלוֹרָן אֵלִיאָן
רייסטלין מאז'ר
הנה לינק לויקיפדיה למרות שהמידע שם לא הכי מדויק שיש הוא הכי קרוב למדויק שמצאתי
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F
אם צריך אני אנסה לפרט יותר
‏01/‏10/‏2009 19:27  מאת: אנקליאן
רייסטלין.. טעה?
ולפי מה אתה חושב שרייסטלין טעה?
טעות אסטרטגית, או 'טעות בחייו'?
*ספויילרים מתחילים מכאן*
אני חושב שרייסטלין הוא יצור מושלם, למעשה, חבל שהוא לא המשיך בדרכי האופל שלו עד הסוף ונהפך לאל, חבל. למעשה, אני חושב שזה לא היה מתאים כלל לאופי שלו, כנראה רק בגלל ששאר הסופרים שהשתתפו בסדרה לא רצו שזה ייגמר ככה, הם אמרו למרגרט וייס שתגרום לו להקריב את עצמו.
הוא לא צריך את השאר. השאר זילזלו בו. השאר שנאו אותו. הם לא ניסו 'לתקן' אותו, הם פשוט ברחו ממנו. כשהוא פגש את קריסניה זה כבר היה אחרי שהחליט לחיות חיים בודדים.
רייסטלין היה אמור לחיות באושר ועושר לנצח, אבל הסופרים החליטו לקחת ממנו הכל.
הם היו יכולים להכין לו סוף טוב, לגרום לו להפוך לאל של ניטרליות, או לגרום לקריסניה לנסות לעצור אותו בצורה רומנטית, אבל לאאאאא- תנו למג למות! למי אכפת ממגים? גזענים.
*סוף ספויילרים*

בקיצור, אני חושב שמה שאתה מגדיר אצל רייסטלין כטעות הוא דוקא הדבר הנפלא ביותר בשבילו.
‏01/‏10/‏2009 19:29  מאת: אנקליאן
אה כן, ודמות נחמדה XD
רק קצת דומה מדי.. חוץ מהמטרה. והמחסור בקרמון. אבל למי אכפת מקרמון, סתם אידיוט אפס. אה והבריאות שלו לא רופפת. נו טוב XD נחמד
‏01/‏10/‏2009 20:51  מאת: אָלוֹרָן אֵלִיאָן
אתה תועה בקשר למה שאני מגדיר "טעות"
קרמון היה דוקא חשוב לריסטלין מאד.
אחד הסיבות שקרה לריסטלין מה שקרה היה בגלל שהוא איבד את האמון של קרמון.
קריסיניה רק הפריעה לריסט הוא היה צריך אותה רק לדבר אחד -לפתוח את השער- ותו לא.

והטעות שלו זה לא "טעות בחייו" הוא באמת "לא צריך את השאר" אבל לא קרמון הטעות שלו היתה זה שהוא חשב את קרמון ל"שאר" אבל קרמון באמת אהב אותו, אם הוא היה מקשיב לקרמון הוא היה הופך לאל ומצליח גם להיות טוב. ולכן הוא לא היה מושלם.

ואני מסכים עם זה: "למעשה, אני חושב שזה לא היה מתאים כלל לאופי שלו, כנראה רק בגלל ששאר הסופרים שהשתתפו בסדרה לא רצו שזה ייגמר ככה, הם אמרו למרגרט וייס שתגרום לו להקריב את עצמו." לדעתי זה נכון ב100% וביננו... אני חושב שהוא היה הדמות המועדפת אצל וויס.
‏01/‏10/‏2009 21:14  מאת: אנקליאן
כן זה ברור שהוא המועדף על וויס,
היא אמרה את זה בעצמה.

ותראה, קרמון עצמו לא הבין את רייסטלין, לא משנה שהוא 'אהב' אותו, גם קרמון גרם לו המון צער. אתה זוכר את הסיפור עם מירנדה ב"כבשן הנשמה"? מי בכלל דחף את רייסטלין לכיוון ההידלקות על מירנדה? והתשובה היא קרמון. ואתה יודע מה קרה אחר כך.

כמו גם המבחן בצריח הכישוף הנעלה, מה שהראו לקרמון זה מה ש-היה- קורה אם הוא היה באמת נכנס 'להציל' את רייסטלין, העניין הוא ששלחו אשליה מדוייקת שלו במקום אותו עצמו. אני לא זוכר מה הקטע של הכישוף שהוא עשה אבל זה הוסבר איפשהו.
אז קרמון עצמו גרם לנפילה הגדולה של רייסטלין לדרכי הרשע. אולי זה היה קורה במוקדם או במאוחר בגלל פיסטנדנטילוס והכל, אבל הטריגר הגדול הוא קרמון, והוא גרם לזה להיות כה קיצוני, והוא גרם למה שקרה על האונייה, ועוד תופעות לוואי שיהיו בעתיד רק בגלל קרמון. בלי העניין הזה בצריח הכישוף הנעלה, גם אם רייסטלין היה נהיה מרושע, הוא היה ביחסים טובים יותר עם קרמון, והדברים היו טובים יותר לטובתו.
‏01/‏10/‏2009 21:38  מאת: אָלוֹרָן אֵלִיאָן
טוב ויפה
כנראה שעכשיו אני ממשיך תדמות הלאה.
‏02/‏10/‏2009 05:38  מאת: קרמון כור רגל הצילו
אם כבר...
אני רואה שאתם מאוד אוהים רומח אז הנה קהילה מצוינת של רומח שתשמח מאוד לעוד חברים:
http://i.start.co.il/groups/dragonlance/default.aspx
‏06/‏10/‏2009 13:06  מאת: BMR
רייסטלין
בנוגע למה שאמרו על רייסטלין

לדעתי הטעות של רייסטלין לא הייתה 'טעות' מי שקרא את 'מבחן התאומים' יודע מה קרה אחרי שרייסטלין נהפך לאל (כשקרמון מגיע אל העתיד) ולכן אם רייסטלין היה נהיה אל העולם לא היה קיים

בדרקונים של להבת קיץ - רייסטלין בעצם אומר שהוא אהב את קריסיניה כשהוא אומר לאסטינוס להגיד לה שלפעמים הוא היה חולם עליה בלילות

מה שאולי היה יכול לקרות עם רייסטלין קרה במידת מה עם מינה (שהיא הייתה אלה) ואכן מעניין לדעת מה היה קורה אילו רייסטלין היה תופס את מקומה של טאקיזיס

רוצה לשמוע את דעתכם בעיניין
‏06/‏10/‏2009 13:19  מאת: אנקליאן
ומה רע בזה שהעולם לא קיים?
כלומר ברור, המון מספרי רומח הדרקון לא היו נכתבים, אבל אתם יודעים, בשביל רייסטלין- זה לא אמור להיות דבר רע!
והיו המון דרכים למנוע את זה שזה דווקא יהיה כך. רייסטלין יכול היה פשוט להביס את טאקיזיס ולתבוע את אלוהיותו הנייטרלית בכך שהוכיח שהוא חזק יותר מבכירת אלי הזדון, ובכך שגבר עליה הוכיח שאין הוא הולך בשביל הזדון.

וגם בעת התאומים, היו רגעים שרייסטלין ראה את קריסניה כיפהפייה וחשב על להתאהב בה, וכדי להשלות את עצמו שזה לטובה הוא אמר אחרי זה "לפתות אותה", למרות שהוא זנח את הרעיון בערך.

כמו גם, כשטאקיזיס הגיעה לשכב איתו בחלומו (אוהא! רייסטלין לא באמת מת בתול! יאי! וואו זה דורש פאן פיק), הוא ראה את פניה של קריסניה. כמובן שטאקיזיס עשתה זאת בכוונה, אבל יש סיבה לזה.

למעשה, עכשיו כשחושבים על זה, רייסטלין יכול היה להיהפך לאל זדון, כשמינה מתווספת כאלת טוב, כי אין יותר "מה שיפר את האיזון", לא?

אה כן, ובקשר לסיפור XD
כמו שאמרתי לך יש לך שגיעוט קטיו מדי פעם, ושגיאות שפה, אבל בסך הכל הסיפור נחמד. אני חושב שאלורן אליאן קצת מוגזם.. "אני אתנקם בו! הוא אמר לי לטרוח לנקות בלי הקסם שלי!".. די מוגזם XD אבל בכיף, אם האופי שלו זה פינוקי, בכיף.

רק שאני חושב שהוא כבר לא ממש דומה לרייסטלין אם ככה התכוונת לעשות אותו XD
‏07/‏10/‏2009 14:43  מאת: אָלוֹרָן אֵלִיאָן
תראו...
אני מסכים עם אנקליאן בקשר לריסטלין, שהיה יכול לההפך לאל נטרלי וכל זה... אבל הוא גם יכול היה להפוך לאל טוב או לאל ראשי- נטרלי בלי אלים טובים או רעים- אל יחיד.

בקשר ל "אני חושב שאלורן אליאן קצת מוגזם.. "אני אתנקם בו! הוא אמר לי לטרוח לנקות בלי הקסם שלי!".. די מוגזם XD אבל בכיף, אם האופי שלו זה פינוקי, בכיף." זה כי היה לו קטע מעצבן לפני זה ועוד לנקות את כל הסיפריה אחרי זה שזה גם כך עבודה ענקית זה ממש מעצבן... וחוץ מזה האישיות שלו החלה להשתנות. המצב של האישיות שלו כרגע במצב ביניים- הוא לא בדיוק יודע מה לעשות עם עצמו הוא עצבני בלי סיבה למרות שבדרך כלל הוא אדם מחושב ורגוע, הוא חושב בצורה שלא אופינית לו... אם זה לא מספיק ברור אז זו טעות שלי ואני ינסה לסדר את זה...
‏16/‏10/‏2009 02:15  מאת: אנקליאן
XD
אין קשר ברור לא ברור, נראה את העתיד שלו כבר.

ורייסטלין.. כאל טוב?
חהחהחהחהחהחהחהחה
פה אתה כבר מגזים. רייסטלין מתעב את ההגדרה הטהורה של הטוב, הוא ישנא את צורת הסגידה של בני התמותה לאלי הטוב. הדבר היחיד שאולי טוב לו בזה, הוא שאלי הטוב הם שיצרו את האלפים, שאת חלקם רייסטלין רואה כאנשים חיים, כמו לאורנה. אבל חוץ מזה.. הוא יתעב כל רגע ורגע באלוהותו ויפרוש לדוקים מרוב שיעמום.

כן, והוא באמת היה יכול להיות אל נפרד, כמו מינה. הוא היה יכול להיות אל הזמן או משהו XD בטח היה מתקן את העיניים שלו איכשהו.
‏23/‏10/‏2009 14:25  מאת: אָלוֹרָן אֵלִיאָן
הנה אני חושב שזה בסדר
עכשיו הוא פחות "פינוקי"?
‏24/‏10/‏2009 20:27  מאת: דוד ח
מה שיניתה?
מה שיניתה?
‏24/‏10/‏2009 20:50  מאת: אָלוֹרָן אֵלִיאָן
לא שיניתי הרבה...
אבל שיניתי מספיק בשביל שיהיה בסדר...
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות