גולשים כרגע באתר
‏יום שלישי ‏17 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
פרופיל
אָלוֹרָן אֵלִיאָן
ישראלי, סופר מתחיל, אוהב פנטזיה ומוזיקה, סך הכל מאושר מהחיים.
שלח הודעה
בלוגים אחרונים
כותרת בלוג
מילים
סיפורו של אָלוֹרָן אֵלְיאָן
עד טיפת דמי האחרונה.
מחשבות
האלה מאבן
געגועים
 

קהילות - משחקי תפקידים > דמויות

סיפורו של אָלוֹרָן אֵלְיאָן פרק 2


9/13/2011
לאחר הרבה מאד זמן, אני נותן לכם את -
הפרק השני בחייו של הדמות המועדפת עלי במשחקי תפקידים- אָלוֹרָן אֵלְיאָן

דירוג מאמר
צפיות: 7592
http://www.realms.co.il/BlogThread.asp?ID=1539 - קישור לפרק 1 (לכל מי שלא קרא)
 
 
"מי אמר שלעבוד זה בריא?" שאל אותי הכסיל הזה רוליגן, שיחנק. "בטח החולים..." ענה לו הדביל השני במה שהם חושבים שנקרה הומור, כאלו שזה מצחיק מישהו, טיפשים. יצאתי משם, נמאס לי להיות מוקף במטומטמים. ירדתי לספריה מקום המפלט שלי פתחתי את ספר הלחשים והתחלתי לשנן. לאחר חצי שעה בערך הרגשתי כף יד לוחצת את כתפי, תמונות של אבי המכה חלפו בראשי. הסתובבתי בבהלה, זה היה האדם היחיד שמנסה להבין אותי, המורה. "מה שלומך היום?" שאל אותי, אבל הוא לא שאל את זה מתוך נימוס, הוא שאל כי באמת מענין אותו. "כרגיל..." עניתי בלחישה. "יש לך תוכניות לאחר הצהרים?" שאל, "לא למה?" "חשבתי שתצא איתי לסיבוב בגנים."אמר בנימה של הזמנה, "למה לא..."
 
* * * *
בריזה נעימה נשבה בגנים, ריח פירות מבשילים עלה באפי בזמן שהמורה הסביר לי על עצי התפוח ומקורם בעולם. לאחר הליכה קצרה מלאה בריחות וטעמים שאפשר למצוא רק בגני מלכים, ועוד כמה הסברים מלווים בהדגמות וסיפורים מופלאים שאל אותי המורה "למה אתה כל כך רטנוני כל הזמן?", ידעתי שהוא שואל זאת מתוך רצון לעזור ולא מתוך רחמים או זילזול ולכן יכולתי להסביר לו. ישבתי במשך שעות וסיפרתי לו הכל, והוא הזיל איתי דמעה כשהצטערתי וצחק איתי כששמחתי. הוא הקשיב בסבלנות כשרטנתי לפניו על שאר התלמידים ולא קטע אותי אפילו פעם אחת, אכן איש טוב. בשעה מאוחרת חזרנו לכיוון חדרי המגורים, הוא הלך איתי עד לחדרי ואז הסתובב ופנה אל מגורי הצוות.
 
* * * *
עברו כבר שני חורפים מאז שפגשתי את האדם המפליא הזה, הטיול החד פעמי שלנו הפך להרבה מאד טיולים קבועים. כל יום לקראת אחר הצהרים היתי מטייל איתו והוא היה מסביר לי את העקרונות האמיתים בחיים, הוא היה מרתק אותי בהדגמות המדהימות שלו ומנסה לגרום לי להבין למה חשוב לא לזלזל בכל אדם או לאן כדי לשאוף. בהתחלה לא רציתי להקשיב אפילו שידעתי שהוא צודק, אבל לאחר כמה חודשים התחלתי להפנים את מה שהוא אמר כל הזמן.
 
* * * *
 
אני לא יכול להמשיך ככה, אני פשוט לא מסוגל לראות את האדם היחיד שחשוב לי בצב כזה. "תעשה משהו!" צרחתי על הדוקטור "אני עושה כל מה שאני יכול, תאמין לי" הוא ענה בקול מתחנן. יצאתי בכעס וטרקתי את הדלת. במשך כחודש ישבתי ליד המורה בוכה, מתחנן וצורח לכל האלים אי שם שיושבים וצוחקים עלי בבוז, האכלתי אותו כשדמעות זולגות על לחיי וטיפטפי את התרופות אל בין שפתיו היבשות בעודי לוחש בגרון צרוב "תבלע, בבקשה"....
 
* * * *
 
לאחר חמישה שנים של אושר בחברת המורה היקר שלי, האדם המופלא הזה שמילא את חיי העצובים באושר שלא ידעתי מעולם, יצאתי איתו לטיולו האחרון המסע ממנו אין לשוב...
 
 
פרק 3 בקרוב...
 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
מאמר זה לא דורג עדיין ע"י גולשים , היה הראשון לדרג את המאמר
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
 
‏25/‏10/‏2011 08:36  מאת: ספמי
אהבתי :)
בבקשה אל תחכה שנתיים בשביל להעלות את ההמשך!!!
‏25/‏10/‏2011 18:12  מאת: אָלוֹרָן אֵלִיאָן
תעשו טובה תדרגו...
וספמי, נחשוב על זה... : )
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות