גולשים כרגע באתר
‏יום ראשון ‏15 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
ממלכות עתיקות - הפורטל > מיתוסים

מצרים


3.12.2006
מיתולוגיות במצרים העתיקה
דירוג מאמר
צפיות: 7825

מיתולוגיה מצרית

לפני היווצרות האלים הראשונים היה קיים רק אינסוף מימי חשוך שנקרא נון ,והאנרגיות הבראשיתיות שלו אצרו בתוכו את הצורות האפשריות של כל היצורים החיים.

רוח הבורא הייתה קיימת במים אלו, אולם לא היה לה מקום בו תוכל ללבוש צורה. האירוע שמציין את ראשית הזמן היה עליית היבשה הראשונה מתוך האינסוף המימי. לאלוהות הראשונה היו מספר כוחות אלוהיים ובעזרתם השליט הבורא סדר בתוך התוהו.

כוחות התוהו, במצרים העתיקה, התגלמו בדמות שמונה אלוהויות שכונו "אוגדואדה" המחולקים לזוגות:

נון ונאונת – האל והאלה של האינסוף המימי

ככ וככת – אלוהויות העלטה

אמון ואמונת – היוו כוח נסתר

חח וחחת – היו האינסוף.

אלוהויות אלו מתוארים ברוב המקרים כנחשים וצפרדעים ולעיתים אף כבבונים.

האלוהות הראשונה נעשתה בודדה ובראה אלים ובני אדם בדמותה ועולם שבו יוכלו לחיות.

היו למצרים ארבע אלוהויות-בוראות ראשיות:

אמון-רע

אמון נחשב כאל הפריון בתבי שבמצרים, באלף השני לפנה"ס הפך אמון לאל כלל ארצי ושמו התמזג עם זה של אל השמש רע. אל זה היה הכוח הנסתר שברא את האלים.

אתום (רע-אתום)

ייצג שלמות שהכילה זכר ונקבה גם יחד.

ח'נום

נחשב למי ששלט בגאות היאור. הוא יצר אלים, בני-אדם ובעלי חיים מחומר על האובניים שלו והפיח בהם רוח חיים.

פתח

היה אל האומנויות, הכוח האינטלקטואלי מאחורי הבריאה. הוא ברא את האלים על ידי כך שחשב עליהם בליבו וקרא את שמותיהם בקול.

תיאור הבריאה המפורט ביותר שנשאר ממצרים העתיקה עוסק ב"תשעת האלים של און", כאשר הראשון היה רע-אתום. הוא גרם לחלוקה הראשונה בין זכר לנקבה כאשר נטל את איבר מינו ופלט זרע, שממנו נולד הזוג האלוהי הראשון שו (אל האוויר) ותפנת (אלת הלחות). שניים אלו יצאו לשוטט במרחב האינסוף המימי ורע-אתום אשר דאג להם שלח את עינו האלוהית, כוח של להבה אדירה, לחפשם. הם נמצאו והוחזרו לאביהם אשר מרוב שמחה על שובם הזיל דמעות ונאמר כי בני האדם הראשונים נוצרו מדמעות אלו.

מאיחודם של שו ותפנת נולדו גב (אל הארץ) ונות (אלת השמים) הם היו צמודים אחד לשני בחיבוק חזק עד שלא היה מקום לשום דבר ביניהם. נות הרתה לגב אולם ילדיה לא יכלו להיוולד וכאן התערב אביהם, שו והפריד ביניהם. נות יכלה להרות לגב וילדיה היו שני זוגות תאומים אוסיריס ואיסיס, סת ונפתיס.

אוסיריס, הבכור נועד לשלוט במצרים.

מסופר כי אוסיריס ואיסיס התאהבו זה בזה בעודם ברחם ואילו נפתיס בזה לאחיה סת.

אוסיריס היה למלך הראשון ובת זוגו היתה אחותו, המצרים סגדו לו כאל החקלאות, שלימד את האדם את סודות עבודת האדמה והתרבות. מותו נחשב לאחד האירועים המרכזיים במיתוס המצרי.

בגרסאות רבות מופיע סת, אחיו, כרוצחו.

איסיס מילאה תפקיד מרכזי במיתוס, עם מות בעלה היא אספה את גופתו והשתמשה בכוחות מאגיים על-מנת להחיותו מספיק זמן כדי להרות. אחר כך ברחה כדי להסתתר מאחיה, סת, כי ידעה שינסה לפגוע בבנה. איסיס ילדה את הורוס וגידלה אותו כאשר היא מוגנת על ידי אלוהויות כגון האלה העקרב - סלקת וחיכתה עד שיגדל בכדי לנקום את מות אביו.

המאבק בין הורוס וסת היה לעיתים אלים. אחרי מות אוסיריס תפס סת את כסא המלכות אולם כשגדל הורוס הוא התייצב לפני בית דין אלוהי וטען כי הוא צריך לרשת את כס אביו. לאחר תלאות רבות ומאבקים רבים פסק אל השמש כי הורוס צריך להיות המלך וסת נאלץ לקבל את הפסיקה. אל השמש הזמין את סת לחיות עימו בשמים ולהיות אל הסערות.

פעמים רבות, אלות מצריות היו נוראיות יותר מהאלים הזכרים והיו ממיטות מלחמה או הרס על אלו שהיו נגדם. דוגמה בולטת לכך היא נית, שהיתה קשורה עם מלחמה וציד והסמל שלה היה מגן עם שני חיצים מוצלבים. היא היתה גם אלוהות בוראת וכאשר ירקה לתוך האינסוף המימי נולד נחש התוהו עפפ, היא היתה גם אמו של האל התנין סובכ. דוגמה נוספת היתה האלה הלביאה, סח'מת, אשר נשלחה על ידי אל השמש להרוג את האנושות המורדת. המצרים האמינו כי מחלות מדבקות הן שליחותיה.

היו גם אלות זרות אשר נכללו בפנתיאון המצרי, המרכזיות שבהן היו:

ענת (סוריה)

האלה הלוחמת אשר תוארה ברוב המקרים כנושאת מגן, כידון וגרזן.

עשתורת (מסופוטמיה)

אלה לוחמת. פעמים רבות תוארה כאישה ערומה נושאת נשק וכרוכבת על סוס.

קודשו

תוארה כאישה עירומה העומדת על גב אריה ומחזיקה בידיה נחשים ופרחי לוטוס.

מיום עלייתו לכס המלכות מילא המלך המצרי (פרעה) תפקיד של אל, הוא היה התגלמותו של אל השמים הורוס ובנו של אל השמשרע. כאשר ישב על כס המלכות לקח כל שליט שם ייחודי אשר הביע את הדרך בה גילם את אל השמש. פרעה היה צאצא של אלוהות והסיפור הבסיסי בנושא הוא שאל השמש הופיע בדמות המלך השולט באותה העת וקיים יחסים עם אימו של המלך הבא (יורשו). היא זיהתה את האל על-פי ניחוחו וקידמה אותו בברכה והרתה לו. האב האלוהי בירך את הילד והאלות הניקו אותו.

הגיבורים האנושיים במיתוס המצרי אינם לוחמים אלא כוהנים, מכשפים או חרטומים. אלו אנשים שלמדו את ספרי המאגיה אשר נשמרו במקדשי מצרים. כאלה היו סתנה חע-אמ-וסה ואמחותפ.

סתנה חע-אמ-וסה היה בנו של רעמסס השני (1213-1279 לפנה"ס) ושימש ככוהן הגדול של פתח, אל האומנויות ובמסגרת תפקידו זה שיפץ חלק מהפירמידות והקברים בגיזה. ככל הנראה, עיסוקו זה הוציא לו שם של מכשף בתקופות מאוחרות יותר.

אמחותפ שימש כשר ואדריכל בחצר המלך דג'סר (מאה 27 לפנה"ס), הוא תואר כממציא האדריכלות באבן וכמחבר ספרי חכמה. לאחר מותו עבדו אותו כאל הרפואה.

העולם התחתון במיתוס המצרי מתואר כנוף מורכב של נהרות ואיים, מדבריות ואגמי אש. כדי למצוא את דרכה או לנצח אלים ושדים המצויים בעולם זה, צריכה הנפש להיות לגיבור-מכשף. מסוף האלף השלישי לפנה"ס היה נהוג לכתוב לחשים על ארונות הקבורה של העשירים והחשובים. במשך הזמן התפתח מתוך לחשים אלו הנוסח המוכר כיום בשם "ספר המתים".

כאשר הגיע המת לעולם התחתון היה עליו להכריז שהוא חף מפשעים שונים. ליבו של המת קרי, מצפונו, היה נשקל במאזניים כנגד הנוצה של האלה מאעת, שגילמה את הצדק והאמת. מפלצת הידועה בשם "בולעת המתים" שכבה ליד המאזניים, מוכנה לטרוף את המת במידה והלב היה כבד מהנוצה. אלו שעברו את המבחן נחשבו כטהורים והפכו לרוחות בעלות יכולת לנוע בין האלים.

מצרים העתיקה נחשבה כארץ הנתונה לשלטון אלים, מלכים וכוהנים. מקדשיה מכוסים בציורי אלים והדת תפסה מקום מרכזי וזאת על פי רשומות שנשארו מאחור מלפני כ- 3,000 שנה. הסיפורים שהשתמרו עם לא רבים וחלקם שוחזרו על סמך טקסטים דתיים של קבורה, פולחן אלים, וטקסטים מאגיים. חלקם על סמך תבליטים במקדשים, קישוטי קברים, ארונות מתים וחפצים שנתרמו למקדשים או שימשו למאגיה.
 
 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
מאמר זה לא דורג עדיין ע"י גולשים , היה הראשון לדרג את המאמר
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 7 תגובות
 
  תגובות  
  קצת על אמנות/תרבות מצרים העתיקה
תלמיד-של-דפנה   - ‏22/‏01/‏2007 22:32 
1.
  וואו!
ישי   - ‏11/‏02/‏2007 13:42 
2.
  לא הכל מדוייק אבל הכתבה בסדר.
ל.ס   - ‏14/‏12/‏2007 13:45 
3.
  ל-3
הפיה הטובה   - ‏07/‏01/‏2008 16:04 
4.
  מאוד מעניין
תודה   - ‏18/‏02/‏2008 23:56 
5.
  מאמר טוב אבל יש טעויות
מלי   - ‏03/‏03/‏2008 17:28 
6.
  לא מדויק ל-5
מלי   - ‏03/‏03/‏2008 17:32 
7.
 




חיפוש מותאם אישית של
חדרי משחק
משחק הממלכה
פורומים
חץ הזמן - סולאר קטאליסט
הורדות למשחק התפקידים חץ הזמן
סולאר קטאליסט מוצרים
הרפתקאות חץ הזמן
כתבות חץ הזמן
קדימונים וטיזרים
חוקרי חץ הזמן
ממלכות עתיקות - הפורטל
דרושים באתר
כתבות
כתבות מתורגמות
סיפורים
מיתוסים
אישים בהסטוריה
הספרייה
ביקורות סרטים
מיניאטורות
גלרית גולשים יוצרים
משחקי לוח וקלפים
מוזיקה
לוח אירועים
ספריית סרטים
קורסים וחוגים
קישורים
משחקי תפקידים
עולמות וערים
מילון מונחים משחקי תפקידים
דמויות
כלי נשק וחפצי קסם
הרפתקאות
משחקי מחשב
הורדות ועזרים
משחקים ברשת
משחקים
אוצרות הממלכה
יריד הממלכה - משחקים
רקעים לשולחן עבודה
שומרי מסך
משחקים סלולאריים
חזיונות וידאו
רדיו - טרובדור
קהילות - משחקי תפקידים
עולמות
כללי
Senctus Bellum
דמויות
סיפורים
גזעים
באנרים
לוח יד שנייה
משכילון
הקליידוסקופ
חברים באתר
  ערוצי RSS
  חיפוש באתר  
 
 
 
 
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות