גולשים כרגע באתר
‏יום רביעי ‏18 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
ממלכות עתיקות - הפורטל > סיפורים

רקיע כהה לנצח -ג-


2.1.2007
סיפור ערפדים בהמשכים- חלק ג'
דירוג מאמר
צפיות: 7459
רקיע כהה לנצח
 
כשהחנה את המכונית בחניה המקורה, קידמו את פניו זוג משרתות נאות ורב-משרתים מזדקן, לבושים כולם בבגדים שאינם מתאימים לתקופה. לא היה לו פנאי לשכאלו, ובזמן שהמשרתות התאמצו להרים את גופה של בת-לוויתו אל מחוץ למכונית, פנה רוג'ר ישירות אל רב-המשרתים, ודרש בטון תקיף (שנשמע בפועל עייף ותשוש) מקלחת ומיטה.

"כמובן, איש זר שלא ראיתי מעולם. מיד אמלא אחר פקודותיך בלי לשאול שאלות."

רוג'ר המתין מספר שניות, עד שמוחו הואיל בטובו לעכל את האירוניה.

"שמע, אישי הטוב," ניסה רוג'ר שיטה אחרת, והניח את זרועו האחת על כתפו של רב-המשרתים. האיש הזקן בחליפה השחורה הזעיף פנים, וגופו נעשה נוקשה.

"אני אפילו לא יודע איך קוראים לה, אבל הצלתי את חייה, ונראה שהיא רוחשת לי חיבה מיוחדת. למרות שאינני יודע למי שייך המקום הזה, אני מבין שהיא רצויה בו, ולכן אני בטוח שלא תתנגד לכך שאתנקה ואנוח?"

הזקן העווה את אפו, והסיר בידו את זרועו של רוג'ר מעליו.

"אתה אכן זקוק למקלחת, אדוני. יהי כן, אם כך. עקוב אחריי, והשתדל שלא לגעת בכלום. המשרתות עובדות קשה כדי לשמור על המקום במצב לא-מטונף."

רוג'ר ידע שזה לא הזמן להיעלב, והשתדל לעקוב אחר רב-המשרתים אשר, למרות גילו, נע במהירות רבה בינות לחדרים ובמעלה גרם המדרגות. הוא הבחין במשרתות נוספות אשר מיהרו לכיוון החניה, ותהה לגבי הדבר.

"האדונים... מעדיפים שבנות המין הנאה יטפלו בענייניהם." ענה רב-המשרתים.

"ובכן, בלי לפגוע, לא נראה לי שאתה עומד בדרישות."

רב-המשרתים, כצפוי, הזעיף את פניו.

"אני משרת את האדונים כבר זמן רב. הם מעריכים את הנאמנות והמקצוענות שלי יותר מכל מראה פיזי."

"כמובן." אמר רוג'ר בעוקצנות.

"ומלבד זאת, יש לי קשרים ברחבי העיר, ואני יכול לספק להם את כל אשר נפשם תחפוץ."

"בינגו."

רב-המשרתים עצר לפני דלת שמעליה נתלה שלט, אשר נשא את הכותרת "חדר אמבט" באותיות זהב מעוטרות.

"המקלחת, אדוני. אנא השתדל שלא לקחת איתך מזכרות."

"אישי הטוב, אני יודע שאתה נהנה מאוד להתרשם ממני בצורה שבחרת להתרשם, אבל הרשה לי להבהיר לך, שעד לא מזמן הייתי מעורה בחברה הגבוהה לא פחות ממך, ונימוסיה אינם זרים לי."

"אם כך, נותר לנו רק לקוות שזיכרונך חזק לפחות כריחות הנודפים ממך."

רוג'ר האדים קלות, אך החליט שעדיף לו שיתנקה לפני שישיב מהלומה מילולית לזקן המתנשא.

"אני אדאג לבגדים נקיים לאדון. לאחר שתסיים, אחת המשרתות תראה לך את הדרך לחדרך."

"דאג לשלוח אחת יפה." ענה רוג'ר, ובחיוך מתנצח מיהר להיכנס אל החדר.

זמן קצר לאחר מכן, אדים החלו לעלות מבעד למרווח הצר שבין הדלת לריצפה.

אכן, היה זה חדר מקלחת לתפארת. הוא היה גדול לפחות כחדר שינה, או אולי שניים. האמבט היה ענקי, ורוג'ר נהנה לטבול בו, ולשחות בתוכו במעגלים. הוא לא הבין הרבה בסוגי הסבון השונים, ולכן ניסה אותם על עצמו לפי הריחות. המגבות היו כל כך רכות, שהוא תהה אם הן מכילות בתוכן מימד-כיס בעל יכולת-ספיגה מוגברת.

להפתעתו, רב-המשרתים אכן נענה לבקשתו, ושלח אליו נערה צעירה ויפה. עיניה הכחולות הביטו בו בביישנות בשעה שיצא מהמקלחת כשרק מגבת קשורה לגופו. קווצות שיער בלונדיניות בצבצו מתחת לכיסוי הבד הלבן שעל ראשה. הנמשים שמתחת לעיניה נמתחו בשעה שחייכה לעברו.

"נאמר לי לתת לאדוני את הבגדים האלו."

"תודה רבה. שמעי... אני תשוש. אולי תוכלי לעשות עימי חסד, ולהוביל אותי לחדר השינה?"

"בשימחה, אדוני."

רוג'ר יצא שנית מחדר האמבט כשהוא לבוש בטריינינג סגול, שהיה נוח עד מאוד. הוא חש כאילו לא לבש בגדים נוחים מזה יובלות.

"אנא בוא עימי, ואראה לך את חדרך."

"אני מקווה שלא תעזבי אותי לאחר שאכנס למיטה. אני לא חש בטוב."

"אדוני נדיב, אך נאמר לי בפרוש שלא להיכנס איתך לחדר."

רוג'ר המשיך לחייך, אך הופתע לגלות כעס מתעורר בתוכו. מי מעז להפריע לו בתשוקותיו! הנערה נראתה לו... טעימה? כן... זה מה שהוא חש. רק כעת נעשה מודע לעובדה שהוא זומם דברים בנוגע אליה, והרי קודם לכן לא היה מעלה על דעתו לפלרטט עם מישהי צעירה ממנו כל כך. ובכן, אולי רק בצחוק.

בשעה שצעד לצידה, הביט עליה לרגע ממושך אחד, וחש שוב את הלמות הלב פועמות באוזניו. הוא יכל כמעט לראות את הדם הזורם בעורקיה.

חזה העולה ויורד, צווארה החשוף, שפתיה... הוא ניער את ראשו לצדדים, ואחז את מצחו.

"אדוני חש שלא בטוב?" היא שאלה כשנשען על הקיר, ורכנה כדי להביט בו.

באותו הרגע איבד רוג'ר שליטה על עצמו, אחז בה בחוזקה, והצמיד אותה לקיר. בידו האחת כיסה על פיה, ואת שלו הצמיד לצווארה. עד מהרה הוא חש בנוזל חם ממלא את חלל פיו, ותחושה אורגזמית את כל גופו. צווחותיה החנוקות של הנערה נחלשו תוך כמה שניות, עיניה התערפלו, וגופה התרפה בידיו.

היא נאנקה קלות בהנאה, והדבר רק עורר את תשוקתו עוד יותר. את זו של הדם, וגם את השנייה. היא הייתה כחומר בידיו, הוא שלט בה לחלוטין, והוא יתענג עליה כמה שרק יחפ-

"אדוני היה רעב?"

רוג'ר הרים את ראשו והביט בזעם ברב-המשרתים. הוא רצה להכות אותו, להרוג אותו... אבל לאחר מספר שניות נרגע, והפך מודע למעשיו. הוא שמט את הבחורה מידיו, והביט בה בזעזוע. אישוניה היו מורחבים, והיא צפתה באוויר במבט ריקני. שפתיה היו קפואות במין מבע מעורב של כאב והנאה.

שני שובלי דם נמשכו מזוג חורים בצווארה, כאילו צוירו עליה במכחול.

"למזלך, העורק הראשי נמצא בצד השני."

"מה?" שאל רוג'ר בבלבול.

רב-המשרתים שלף בקבוק תמיסה ותחבושת מחליפתו, וכיסה בה את פצעיה של הבחורה.

"לו היית לא זהיר מספיק והיית הורג אותה, זה היה מכעיס את האדונים."

"אני... אני בכלל לא התכוונתי... זאת הייתה תאונה."

רב-המשרתים הביט בו במבט בוחן.

"זאת הפעם הראשונה שלך, נכון?"

רוג'ר השפיל את מבטו.

"היא תהיה בסדר?"

"אל תדאג לה."

"היא נראית מוזר."

"זה כי ברגע שנשכת אותה, חומרי-הרגעה הוזרקו למחזור-הדם שלה דרך הניבים שלך. זה הופך את כל התהליך להרבה יותר קל ופשוט ל... זן שלכם. היא תחזור לעצמה תוך שעה לכל-היותר. סביר אפילו כי לא תזכור דבר ממה שעשית לה."

"אני מרגיש נורא. איך אוכל לפצות אותה?"

"לפצות אותה?! האדונים לעולם אינם מתנצלים בפניהן. הן נמצאות כאן בשביל לספק את כל צרכיהם."

"הן יודעות את זה?"

"קצת מאוחר בשביל לגדל מצפון, אדון..."

"רוג'ר."

"פשוט רוג'ר? אני מניח ששם המשפחה שלך לא ישנה בקרוב. רוב האדונים נוטים לבחור לעצמם שמות חדשים לאחר השינוי."

רב-המשרתים גמר לטפל בפצעיה של הבחורה. הדימום נעצר, ועל שני הנקבים בצווארה נראה דם קרוש. היא נשמה בסדירות, והבעת פניה התרככה.

"אני באמת רוצה לעשות משהו עבורה."

רב-המשרתים בחן אותו במבט חשדני.

"מוטב כי תמצא לך ארוחה אחרת."

"לא! לא לכך התכוונתי. הנח לי לקחת אותה למקום בו תוכל לנוח עד שתחוש בטוב."

רב-המשרתים הניד בראשו לשלילה, ותיקן את משקפיו על אפו.

"אם זהו רצונך. קח אותה לחדר המשרתים-"

"אני אקח אותה לחדרי."

"אדוני, אם אתה מתכנן להשתעשע איתה הלילה-"

"אין לי שום כוונה כזאת. רק... איך אסביר לה את שעשיתי?"

"לא תצטרך. אמור לה שהיא נפצעה בתאונה. האמן לי, אם תהיה מספיק משכנע, לא תצטרך לחשוש."

רוג'ר עדיין חשש, אך פניו הזועפות של רב-המשרתים הניאו אותו מרעיונות להמשך השיחה. הוא הניף את הבחורה על כתף אחת, ופנה לחדר שרב-המשרתים הראה לו. היה זה חדר בינוני בגודלו, עם מיטה נוחה אחת, כורסה, שולחן כתיבה צנוע ועליו מאפרה, וקולב.

'חדר לאורחים זמניים' חשב רוג'ר, בשעה שהניח את המשרתת הנאה על המיטה. עיניה היו עצומות, והיא ישנה בשלווה. הוא תפס את מקומו בכורסה, ותהה על יעילותם של ה...ניבים שלו? הוא חיכך את ידו בשיניו – אכן, ניביו חשו גדולות יותר, אך לא בצורה בולטת. אולי הן נשלפות... כמו ציפורני-חתול? ומזריקות חומרי הרגעה? כמו נחשים... ובכן, זאת בהחלט דרך יעילה להשתיק בחורות שלא רוצות ללכת לישון. בדרך כלל היה עליו לספקן בדרכים שונות לפני שירדמו, ולעיתים היה עייף מכדי ליהנות מכך.

כמו ברגע זה. רוג'ר היה עייף כל-כך שנרדם על הכורסה בזמן שהמחשבה חלפה בראשו. הוא ניעור לשמע קול אנחה, וצפה במשרתת משתעלת קלות ואוחזת בראשה.

"מה קרה?" היא שאלה בקול הצרוד של אדם שאך זה התעורר משינה עמוקה.

רוג'ר - גם הוא התעורר משינה, ולכן ענה ב"אה... אני לא בטוח." חלוש משל עצמו.

"החדר! הייתי אמורה להביא אותך אל החדר-"

"אנחנו בחדר. אין כל בעיה."

"אז... אוי, נרדמתי? נרדמתי על המיטה שלך! אתה בטח כועס..."

"לא! כלומר, לא, אין כל בעיה. היית עייפה. זה ברור למדי. בוודאי מעבידים אותך כאן קשה."

היא גירדה את צווארה, ורוג'ר חשק את שיניו.

"מה זה?"

"עקיצות יתוש!" רוג'ר היה בטוח כי הוא אמור להזיע, אבל מצחו היה יבש כהרצאה של פרופסור למדעי-החברה.

נראה היה שהיא השתכנעה.

"אני מתנצלת אם כן. לא תספר להם, נכון?"

"כמובן שלא." רוג'ר פילל כבר שתצא מבעד לדלת. היא הביטה לכיוונה, אך עדיין הייתה מטושטשת מכדי לפעול במהירות. שלא בידיעתה, רוג'ר גילה כי מבטו נמשך שוב לעבר צווארה, וכבר החל לחוש את הפעימות מתחזקות בתוך בראשו. הוא נשם עמוקות, אחז בכל כוחו בריפוד המושב, וניסה לחשוב על משהו מרגיע... ים, גלים, גלשנים, בחורות בביקיני, צוואר נאה, דם!!!

הדלת נסגרה חרישית. רוג'ר היה לבדו בחדר.

הוא נשם לרווחה, צעד מספר צעדים, ואחר התמוטט על המיטה...

רעמי דפיקות בדלת העירוהו משינה טרופה. ראשו כאב בצורה נוראית, כאילו שתה שוב אלכוהול מעל ומעבר לכמות שגופו יכל להתמודד עימה. עיניו שרפו, וגרונו היה יבש. כשהצליח לאזור מספיק כוח כדי לגשת לדלת ראה את דמותו המטושטשת של רב-המשרתים ממתינה בפתח.

"האדונים מבקשים לראותך."

"מה השעה?"

"השעה היא חסרת חשיבות. ישנת די והותר. כעת בוא עימי. הואלתי בטובי להעלים מעינם את התקרית הקטנה שלך עם המשרתת קודם, אך אין להם כל ספק שאתה אחד מהם, והם רוצים לדבר איתך."

"האדונים שלך הם גם ערפדים?"

רב-המשרתים מלמל איזה 'אני לא מבין מה היא מצאה בו' מתחת לאפו, והחל לצעוד בלי להמתין. בלית ברירה, משך רוג'ר בכתפיו והצטרף אליו. האחוזה הייתה מבנה גדול למדי, ולכן ההליכה מצידה האחד לשני ארכה זמן מה. רב-המשרתים שמר על שתיקה מוחלטת בזמן זה, והתעלם במופגן משאלותיו של רוג'ר. בסוף המסע הגיעו לדלתות כפולות בקומה השניה. רב-המשרתים פתחן בשתיקה, וסימן לרוג'ר לצעוד פנימה.

 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
מאמר זה לא דורג עדיין ע"י גולשים , היה הראשון לדרג את המאמר
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
 
  תגובות  
  מעולה
MidnightFantasy   - ‏19/‏03/‏2007 19:26 
1.
  תודה. זה יהיה ספר, יום אחד.
אריק.ש   - ‏31/‏03/‏2007 22:31 
2.
 




חיפוש מותאם אישית של
חדרי משחק
משחק הממלכה
פורומים
חץ הזמן - סולאר קטאליסט
הורדות למשחק התפקידים חץ הזמן
סולאר קטאליסט מוצרים
הרפתקאות חץ הזמן
כתבות חץ הזמן
קדימונים וטיזרים
חוקרי חץ הזמן
ממלכות עתיקות - הפורטל
דרושים באתר
כתבות
כתבות מתורגמות
סיפורים
מיתוסים
אישים בהסטוריה
הספרייה
ביקורות סרטים
מיניאטורות
גלרית גולשים יוצרים
משחקי לוח וקלפים
מוזיקה
לוח אירועים
ספריית סרטים
קורסים וחוגים
קישורים
משחקי תפקידים
עולמות וערים
מילון מונחים משחקי תפקידים
דמויות
כלי נשק וחפצי קסם
הרפתקאות
משחקי מחשב
הורדות ועזרים
משחקים ברשת
משחקים
אוצרות הממלכה
יריד הממלכה - משחקים
רקעים לשולחן עבודה
שומרי מסך
משחקים סלולאריים
חזיונות וידאו
רדיו - טרובדור
קהילות - משחקי תפקידים
עולמות
כללי
Senctus Bellum
דמויות
סיפורים
גזעים
באנרים
לוח יד שנייה
משכילון
הקליידוסקופ
חברים באתר
  ערוצי RSS
  חיפוש באתר  
 
 
 
 
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות