גולשים כרגע באתר
‏שבת ‏21 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
ממלכות עתיקות - הפורטל > סיפורים

לבבות משוכפלים


2.1.2007
סיפור מתח קצר
דירוג מאמר
צפיות: 7493

לבבות משוכפלים

רינלדו פגש את אוליביה לראשונה בכנס ספרי מדע-בדיוני. הוא היה שקוע כולו במחשוף של איזו ילדה שממש חשקה בתשומת לב, והיא נופפה לחבורתיה לשלום תוך כדי שהלכה לאחור. זו הייתה התנגשות שתוכננה בשמים, ומהרגע ששניהם התנצלו ושפשפו את אברי גופם הדואבים, היה גם הקשר שלהם כמו סיפור אגדה.

כולם ידעו שהם מתאימים מהרגע הראשון – ההורים שלו, ההורים שלה, החברים של שניהם, והם רק חייכו והנהנו בשמחה, מאושרים לחלוטין, ומרחפים אל מעל לצרות היומיום.

שלוש שנים לאחר מכן, הם התחתנו (כי בירחונים היה רשום שאם זה מחזיק מעבר לשנתיים וחצי, אז כנראה זה זה). רינלדו המשיך את לימודי הביוטכנולוגיה שלו, וסיים את הדוקטורט כמה שנים מאוחר יותר. אוליביה המשיכה בלימודי הספרות שלה, והפכה למרצה לספרות מודרנית באוניברסיטת פרינסטון. אביה דאג לשלב את חותנו המבריק בצוות הפיתוח והמחקר בחברת התרופות שלו, שם יישם רינלדו את הידע התאורטי שלו בתחומים חדשים ומרתקים.

ככל שהסיפור היה מושלם ונהדר בתחילתו, כך הייתה גם התרסקותו לאחר מכן. הוא זכה לתשומת לב רבה מאחת מעובדות המעבדה הצעירות והנאות, ששדיה הזקורים יכלו לנצח את אלו של אשתו בתחרות בכל יום מימות השבוע, ואילו היא חשה תסכול הולך וגובר מכך שהספרים שכתבה לא זכו להצלחה (אם פורסמו בכלל), ועל כך שבעלה האהוב מזניח אותה יותר ויותר.

הסדק הפך לפער, הפער לתהום, והתהום עמדה לבלוע את שניהם בסופו של דבר. הם ניסו ללכת ליועץ נישואין, אך לאחר כמה שיחות אוליביה הבינה שהיא קצה בחברתו של רינלדו, המרוכז תמידית בעצמו ובתוכניותיו, ומעדיפה להשתחרר מ'הכבלים הדמיוניים הכובלים אותה אליו', כדבריה. שבע שנים ויום לאחר שנפגשו, הכל נגמר.

לאחר הגירושין, רינלדו היה שבור. הוא הסתובב בבית הגדול והריק שבו הם התגוררו בשלושת השנים האחרונות, וצרח דברים תוך כדי בכי. הוא ניסה להתקשר אליה, אך היא סירבה בתוקף לקיים איתו כל קשר כלשהו, ואף דאגה שאביה יפטר אותו, שמשפחתה תנתק איתו קשר, ולקחה איתה גם את מחצית מחבריהם המשותפים – אלו שהעדיפו אותה על פניו.

את כל זאת הוא היה מוכן לסבול. מיד לאחר הפיטורין כבר חיזרו אחריו מספר חברות מצליחות, והציעו לו סכומים מפתים למדי. מה שהוא גילה, לעומת זאת, הייתה העובדה שהמאהבת הצעירה שלו לא יכלה לספק אף לא גרם אחד של צרכיו הנפשיים, ושלאחר שהריגוש שבחדש פג ממנה, הוא לא ידע מה לעשות איתה.

הוא התגעגע לאוליביה יותר בכל יום שעבר, הסתגר בביתו, וסירב להתנחם. הוא גם ייסר את עצמו על הטעויות שעשה, ועל כך שלא הצליח למנוע את המשבר בזמן.

מספר חודשים לאחר מכן, כשקיבל הצעה מפתה לעבודת מחקר בחברה שעסקה בביו-גנטיקה, נזכר גם במעשה שעשה לפני זמן רב, והגיע לכלל החלטה.

בזהירות רבה הוציא מבחנה ששמר במקום קריר במרתף שלהם, והניח אותה בתיק המסמכים שלו בתא מיוחד. מעתה, בכל ערב נשאר שעה-שעתיים לאחר העבודה, והשתמש בציוד שסיפקה לו החברה כדי לעבוד על דבר מה סודי. מעולם לא סיפר לאיש מעמיתיו לעבודה על עבודתו, ומכיוון שהיה כל כך יעיל ומסור בשאר שעות העבודה שלו, כולם משכו בכתפיהם והתירו לו להמשיך בכך. כולם חשבו שזהו פרוייקט בלתי מזיק כלשהו, שאולי אפילו הבוסים יוכלו להפיק ממנו רווח כלכלי בסופו של דבר.

כולם טעו.

שנה וחצי הוא גידל אותה בתנאי מעבדה, דואג לפתור אינספור בעיות שאיש לא נתקל בהן לפניו, ונאלץ לסמוך אך ורק על עצמו, על המידע שהיה זמין עבורו ברשת האוניברסיטאות והאינטרנט, ומדי פעם התייעץ עם חבר ותיק, שלא חשד לרגע בנוגע למטרה האמיתית של הניסויים שלו.

לאחר תקופת זמן זו הוא התפטר מעבודתו, ועבר לגור בעיירה שלווה רחוקה, שם איש לא יכיר אותו.

וגם לא את אישתו החדשה, הבלונדינית וצחורת העור, שפנתה מיד לעסוק בלימוד ספרות בתיכון המקומי, ולא הפסיקה להראות את מסירותה לבעלה בכל הזדמנות שרק יכלה. אנשי העיירה קראו להם בחיבה "הבלתי-נפרדים", וכולם קינאו או שאבו השראה מאהבתם.

אף אחד לא יכל להעלות בדעתו שהיא שכפול שיצר רינלדו מאוליביה, כפי שהייתה כמה שנים קודם לכן, כשעדיין הייתה מאוהבת בו לחלוטין.

והפעם, לא הייתה לו כל כוונה לזלזל בה או לקחת אותה כמובן מאליו. הפעם, לאחר שחווה את האובדן הנורא ואת החיים בלעדיה, הוא היה מוכן לעשות הכל למענה. הוא סגד לה, הוא הרעיף עליה אהבה, מתנות, ותשומת לב, ומיהר לדאוג למילוי כל גחמה אפשרית שלה, עד שבמשך החודשים היא החלה לקבל אותו כמובן מאליו. עד שבהדרגה היא החלה לראות בו רפש חסר עמוד-שידרה ועלוב-נפש. משרת שיקבל אותה תמיד, ולא חשוב עד כמה היא תהיה רעה אליו.

אבל היא טעתה. הוא לא היה מוכן לקבל כל יחס ממנה. הוא פשוט ניסה לכפר על טעויות העבר שלו, ולא לאבד אותה שוב. כל מה שהיה דרוש כדי שהוא יתעורר ממסכת ההכחשה העצמית שלו ומסכת השקרים שטוותה היא סביבו כדי שיחשוב שעדיין אוהבת היא אותו, היה ארוע אחד. ארוע שזימן לו הגורל תוך זמן לא רב.

וכך, בזמן שרינלדו החל להבחין בכך שאשתו היקרה מזניחה אותו יותר ויותר, הבחינה היא במראהו הנאה של הגנן שלהם, אשר חזהו החלק יכל לגבור על זה של בעלה בכל ימות השבוע. במשך זמן מה התענגה על צעירותו השוקקת של זה, ועל הריגוש שבסיכון בכל פעם שבעלה חזר מעבודתו ולא הצליח לעלות על עקבותיה. הוא כמעט ולא ניסה, כאילו הוא לא מסוגל להעלות בדעתו את המחשבה שיש לה צרכים משלה, ושהיא מסוגלת לאהוב גבר אחר מלבדו.

עד שיום אחד הוא חזר הביתה בשעה לא רגילה, כדי לאסוף דבר מה ששכח לקחת לעבודה, וגילה את שניהם על שולחן המטבח, כשהיא רוכבת על הנער שלה בפראות, וצועקת בהנאה.

הוא לא הביע כעס, כמו שהיה מוכה בתדהמה. למרות שחשד שיחסיהם מתערערים, לא יכל להאמין שהדבר עשוי לקרות. הרי זה לא יתכן – בפעם הקודמת היא עזבה בגלל שהוא הזניח אותה; בגלל שהוא בגד בה! איך יתכן שכעת הגלגל התהפך? הכיצד יתכן שהוא מוצא את עצמו לפתע בצד השני?

את הגנן הוא פיטר מידית, וגירש אותו מהבית תוך שהוא מפליא בו מספר מכות ממטאטא ישן. לאחר מכן משך אותה בשערה אל המרתף, שם הושיב אותה מולו, ושוחח עימה.

"יותר מכל דבר אחר, אני רוצה לדעת איך הגענו למצב הזה?" הוא שאל.

והיא הסבירה, את הכל. כיצד תשוקתה אליו נעלמה, כיצד חיפשה דרך אחרת לחוש שגבר חזק שולט בה ומוביל אותה. והגרוע מכל, כיצד דבר ממה שהוא יכול לעשות לא ישנה זאת. היא הבינה שהיא לא רוצה לחיות איתו יותר, ומעדיפה להסתובב בעולם לבדה ולחפש בן-זוג שהולם יותר את שאיפותיה ותשוקותיה.

"אבל אני לא יכול לתת לך לעשות את זה." הוא אמר בקול חסר רגש.

"מדוע לא?" היא חייכה, ואחר חשבה ששלפה את הקלף המנצח. "אם אתה אוהב אותי, אתה לא תנסה להחזיק אותי בכוח."

"אני לא יכול לתת לך לעשות את זה," הוא אמר, וקולו נעשה שקט יותר, "מכיוון שאסור שיסתובבו שתיים ממך בעולם."

היא הספיקה לצרוח כשזינק עליה, והחל לחנוק אותה בזרועותיו. הם נאבקו שעה ארוכה במרתף, והיא נעשתה נואשת והיסטרית לחלוטין כשגילתה שהדלת הייתה נעולה, ושאיננה יכולה להימלט ממנו.

הוא הצליח לכרוך חוט-כביסה סביב צווארה. דקה ארוכה של מאבק הולך ונחלש מאוחר יותר, היא חדלה לנוע, ונותרה דוממת על מקומה.

הוא נעמד, והביט בה ארוכות, מבע של אכזבה עמוקה על פניו. לא היו בו התחושות שהייתם מצפים מאדם שרצח אדם אהוב לחוש. היו אלו יותר סוג התחושות שחש אדם שנאלץ להרדים את חיית-המחמד שלו בשל מחלה קשה. מעין עגמומיות של חוסר-ברירה מקאברית.

הוא עזב באותו הלילה. את הגופה השליך לאמבט חומצה, ודאג ביעילות קרירה שלא יוותרו שאריות כלשהן. את הבית הציע למכירה ביום המחר, ואת הטיפול בחפציו הפחות חשובים הותיר לחברת הובלה.

את החשובים ביותר לקח עימו למיקום חדש – עיירה קטנה ורחוקה נוספת, ורכש לעצמו בית ישן שנותר ללא בעלים במשך עשור או שניים.

במרתף אותו בית הקים לעצמו מעבדה פרטית, ובה עבד כמובן על השכפול הבא של אישתו לשעבר / המנוחה. הפעם הידע כבר היה בראשו. כל שהיה דרוש לו היה החומרים, ואלו הובאו אליו מדי פעם במשאית תמימה-למראה של חברת הובלות.

הוא היה חביב לתושבי העיירה, בה הוא פתח בית-מרקחת לפרנסתו. הוא סיפר להם שאישתו צריכה להגיע בקרוב מהעיר הגדולה, כדי שכשעבודתו תושלם הדבר לא יראה מוזר.

אף אחד לא ראה אותה כשהגיעה. רוב גברי העיירה היו מופתעים לראות שאישתו של הרוקח החביב צעירה ממנו כל-כך, מכיוון שעברו כבר כמעט שש שנים מאז שרינלדו לקח את הדגימה, ועד השכפול הנוכחי שיצר. היא הייתה שוב בת 24 , והוא כבר בן 33, אך אהבתם הייתה טהורה וזכה, ועד מהרה למדו שוב לאהוב אותם בכל מקום.

רינלדו החליט הפעם לנסות שילוב בריא של אדישות ואדיבות, לסירוגין, כדי שאהובתו לא תנטוש אותו בשל הזנחה, או בשל עודף תשומת-לב. לפעמים היה נכנס לבית כשהוא לא מכבד אותה אפילו במבט, ומיד פונה לענייני המחקר שלו. בפעמים אחרות היה מרעיף עליה מתנות, חיבוקים ונשיקות, ללא כל סיבה מיוחדת שיכלה לדעת עליה.

וזמן מה, הכל היה טוב.

עד שיום אחד הוא הבחין, כאשר סיימו לתנות אהבים, שהניצוץ בעיניה איננו. מבט ריקני במעט, ואנחה שקטה, שרק מי שבילה כל כך הרבה שנים עם אותה האישה, ונתקל בדחייתה כבר פעמיים, יכל להבחין בהם.

הוא התכסה בזיעה קרה, וליבו החל לפעום במהירות.

"לא שוב." הוא חשב. "מה זה הפעם?"

והפחד החל מקנן בליבו, והחרדה הלכה והתחזקה. הוא לא ידע מה לעשות. הוא לא ידע מה הוא עושה לא בסדר הפעם, והוא לא רצה לחוש שוב את דחייתה. אפילו אם מדובר בשכפול.

אז הוא שאל אותה. כמה ימים מאוחר יותר, לאחר שהצליח להירגע מעט, הוא קרא לה למטבח, שם ישבו זה לצד זו, והוא סיפר לה שהבחין שמשהו לא טוב לה, וביקש ממנה לספר לו הכל, בלי להסתיר דבר.

והיא נאנחה עמוקות, ונפלה על צווארו, ובכתה. היא סיפרה לו עד כמה היא אוהבת אותו, אבל שזה... 'פשוט לא זה'. היא לא יודעת למה, והיא אהבה אותו כל כך, ועדיין אוהבת אותו, ורוצה שהם יישארו ידידים לנצח, אבל הוא קצת מבוגר מדי, והוא לא ממש עושה לה את זה במיטה, אפילו שהוא די טוב היא בטוחה, והיא לא רוצה לפגוע בו, אבל...

בערך בשלב הזה ההלם ששטף אותו היה חזק מספיק כדי לחסום את שטף המלל הלא ברור שבקע מפיה. הוא רק הביט בה בעיניים פעורות, ולא הצליח להבין.

"אז, בעצם... את לא יודעת למה זה לא טוב לך?"

"לא." היא אמרה, והמשיכה לבכות. הוא ליטף את ראשה, פניו עדיין קפואות במבע של אימה ותדהמה, ולאחר זמן מה שהיו שניהם נעולים במצב זה, הוא לחש באוזנה "אל תדאגי, הכל יהיה בסדר.", והיא הפסיקה לבכות, ונשקה ללחיו. למחרת היום, היא תתקשר לאביה, ותסע חזרה לביתה. הם ישמרו על קשר ואף אחד מהם לא יחוש רגשות טינה כלפי האחר.

באותו הלילה, בזמן שישנה, הוא הזריק לה רעל, וצפה בסקרנות לרגע שבו חזה הפסיק לעלות ולרדת. לאחר מכן, כשוידא שליבה איננו פועם עוד, נשא את גופתה למרתף, ונפטר ממנה שוב.

אבל רק בגלל שהניסוי נכשל שוב, אין זה אומר שהוא צריך לוותר. ההפך, כמדען אמיתי הוא יחכים ילמד וישתפר.

וכך, הסביר לכל אנשי העיירה שאישתו נסעה שוב לעיר לצורך עבודה חדשה, והמשיך בעבודתו במעבדה שבמרתף, שהייתה נוחה עבורו.

כמעט שנה שלמה הוא עבד, ביצע שינויים גנטיים בדגימות שהיו ברשותו, קרא מחקרים בתחום, התעסק בדברים שאולי רק הנועזים שבמדענים העזו להתעסק עימם, וכמובן שניסה להתכתב עם כל אחד מאותם מדענים, וחלקם אף ענו לו, וסיפקו לו מידע חשוב.

כמעט שנה שבה המקומיים תהו להיכן נעלמה אישתו, אך הניחו שהיא באמת נמצאת באיזו שליחות, מכיוון שרינלדו התעלם בעקביות מכל נסיונות החיזור של בנות העיירה, מבוגרות וצעירות כאחת. אי לכך, עזבוהו לנפשו, והתנהגו אליו באדיבות ידידותית, בדיוק כפי שנהג הוא כלפי כל אחד מהם.

ואז היא הייתה מושלמת. יצירת-פאר מדהימה שכזו – הטבע מעולם לא היה מצליח ליצור דבר שכזה, אבל הוא הצליח.

היא נראתה יותר קרובה אליו בגיל הפעם, ומסורה לו לחלוטין. רק המחשבה על לנטוש אותו תגרום לה לתחושה כל כך נוראית, שהיא לעולם לא תוכל להעלות את הדבר בדעתה באופן רציני. זאת בשל טראומה מכוונת שיצר במוחה. הוא אפילו שיפר מספר דברים במראה שלה.

בעזרת מספר התניות שהעביר אותה מיד לאחר הלידה המלאכותית, כשמוחה עדיין לא היה מסוגל לחשיבה ביקורתית ואנליטית, החדיר באופי שלה דברים שרצה, כמו למשל שתתעניין יותר בתחומי העניין שלו, תעריץ אותו על הידע שלו, תימשך אליו יותר ככל שיתנהג אליה טוב יותר, תמצא גברים אחרים משעממים ודוחים, ועוד כיוצא בזאת, על פי יד הדמיון הטובה עליו, והשנים הרבות של נסיון שהיה לו איתה.

הייתה זו "עשה לך חברה כבקשתך", והוא אהב את זה. מה ימנע ממנו לפנות לאנשים עשירים לאחר מכן, ולהציע גם להם את בת הזוג המושלמת לפי דרישה? הוא יעשה מיליונים, ויוכל לפרוש איתה לאיזו אחוזה ענקית ומבודדת עד לסוף כל ימיהם.

הוא עזב את העיירה לאחר מכן, והשמיד כל חלקיק מהמעבדה שלא יכל לשאת עימו. אחרי הכל, האנשים היחידים שיכלו לראות את השינוי שביצע באישתו החדשה היו האנשים האלו, ולכן היה עדיף שלא לתת להם את האפשרות להבחין בכך.

היא הסתתרה מאחורי המושבים במכונית שלו, לבקשתו, וצחקקה כשאמר לה שזה יהיה כמו בסרט מרגלים. אף לא צל של הטלת ספק בהחלטותיו. הוא אהב את אוליביה החדשה.

הם היגרו לסיאטל, כדי להיעלם בצורה השנייה שבה ניתן בחיים המודרניים – בתוך ההמון. בתוך עיר שוקקת חיים, פועמת ועמוסת בני-אנוש, היו הם שניהם רק עוד שני פרצופים אנונימיים בקהל. עוד זוג בשנות השלושים לחייו, שמטייל בפארקים, אוחז ידיים, מצחקק בזמן שהוא עורך קניות משותפות, ובאופן כללי מאוהב בעצמו הרבה יותר ממה שנוח לאנשים זרים לראות. הפעם הוא לא חיפש שום עבודה, וגם לא הרשה לה לעשות משהו כזה. הוא אמר לה שהוא רוצה לחגוג את אהבתם, ולהתענג על חברתה ללא שום הפרעות חיצוניות למשך זמן מה, והיא כמובן רצתה זאת גם.

שנה שלמה הוא חי איתה כך, חוגג את האהבה המושלמת החדשה שהרוויח ביושר, כפי שהוא ראה זאת. סוף סוף הוא יכל להנות מאוליביה, כפי שלא יכל להנות ממנה מעולם.

באחר הבקרים העצלים, כשהיה בעיצומו של תכנון טיול קרוב של שניהם ללוס אנג'לס, צעד רינלדו לחדר האורחים בדירתם, וצפה באוליביה ניגשת לענות לצלצול בדלת. הוא פיהק בשלווה, מתח את זרועותיו לצדדים, התמתח וכמעט נפל לאחור כשראה מצידה השני של הדלת את אוליביה.

שתיהן הביטו זו על זו, האחת באימה, והשניה בשאלה. לפני שיכל מי מאיתנו ומהם להבין מי הייתה מי, משך רינלדו את האמיתית פנימה אל הדירה, ומיהר לסגור את הדלת אחריה.

"מה לכל הרוחות קורה כאן?" היא דרשה לדעת, והוא אשר נתפס בקלקלתו, לא ידע מאין לשלוף את המילים הדרושות.

אוליביה החדשה שלו נעלה את הדלת, ונעמדה בנאמנות לצידו של בעלה האהוב. זה גרם לאוליביה האמיתית להביט עליה בגועל ובזעזוע.

"מה זה ה.. 'דבר' הזה? אמרו לי שנעלמת מעל פני האדמה... זה מה שעשית?"

היא הבינה שדבר מה לא כשורה, מכיוון שקולו העצבני והרועד הסגיר זאת, אך לא יכלה לנחש את האמת גם בחלומותיה הפרועים ביותר. היא התעלמה מנסיונותיו להסביר את הדבר באופן הגיוני, ופנתה ישירות לאוליביה המשוכפלת, ודרשה לדעת מה שמה. זו ציטטה את שמה המלא בצייתנות ובחיוך, לפני שרינלדו הספיק לומר דבר מה.

כשהתנפלה עליה בהאשמות כי היא מטורפת, רינלדו עבר לייאוש, וכשנאלץ להתעמת עם האישה האמיתית שבה חשק במשך כה הרבה שנים, לא הצליח לעמוד מולה ולשקר בעזות מצח. תחת זאת פנה לרחמיה.

"שמעי, ליבי, אל תכעסי עליי. אחרי שהלכת הייתי שבור. רציתי בך אבל את ברחת ממני-"

"אז מצאת לך איזו.. איזו מטומטמת אחת, ואמרת לה להעמיד פנים שהיא אני?! ומה בנוגע למראה? גם ביקשת ממנה לשנות אותו? היא ... היא נראית כמו-"

"גירסה משופרת שלך, כן."

'גירסה משופרת', כמובן, לא היה דבר מאוד חכם לומר, והעיתוי הרע הזה שבו בחר להתפאר ביצירה שלו גרם לאוליביה, שממילא התנשפה באופן מטריד, להתחיל לצרוח בתסכול על אוליביה.

המשוכפלת עמדה מולה בשלווה מהולה בסקרנות, ודרשה לדעת מי היא באמת, והדבר גרם לאמיתית לצחוק, ולומר לה שהיא מוכנה לשחק את המשחק שלה במשך כמה רגעים, לפני שתסתלק משם לבלי שוב. רילנדו התפלל שהדבר יקרה במהרה, כל עוד אוליביה האמיתית חשבה שמדובר במקרה של סטייה חולנית במקצת (או הרבה).

למרבה חרדתו היא החלה לשאול את אוליביה המשוכפלת שאלות על החיים שלה, והוא לא יכל לעשות מלבד להביט אחוז פלצות כיצד יצירתו עונה בשלווה את כל התשובות הנכונות. שאלות על חייהם המשותפים יחד מלפני שנים, ולאחר מכן על תקופת נערותה ואפילו על הילדות שלה. אפילו כמה דברים שרינלדו בעצמו לא שמע מעולם.

ועם כל תשובה הפך מבע פניה של אוליביה להיות יותר ויותר היסטרי. לבסוף האשימה אותו בצרחות שהוא ריגל אחריה איכשהו וגילה עובדות על עברה.

"כמובן שלא. אל תהיי מגוחכת." הוא ענה, הפעם מודה בפני עצמו שלא נאלץ לשקר.

אבל החזית השנייה נפתחו לעברו דווקא מכיוונה של אוליביה החדשה שלו.

"איך היא יודעת את כל הדברים האלו?" היא שאלה, במבט שאמר לו כי היא רוצה להאמין לו, כפי שעשתה תמיד, אך התקשתה.

"ובכן, תשמעי-"

"אני לא מאמינה לזה! עד לאיזה מרחק את מוכנה לקחת את המשחק החולני הזה! את מטורפת לחלוטין!"

"לא, את מטורפת לחלוטין."

בשלב הזה הניחה אוליביה האמיתית את זרועותיה על כתפיה של המשוכפלת, והחלה לטלטל אותה תוך שהיא צורחת דברים. עד מהרה המצב התפתח לכדי תגרה ממשית, כששתי הבחורות שהן אחת סוטרות, שורטות, ובועטות אחת בשניה במרץ. בתחילה, רינלדו רק עמד בצד וניסה להרגיע את הרוחות איכשהו, אך אחר כך ניסה להפריד אותן בכוח. באיזשהו שלב, לפת הוא את אוליביה האמיתית מאחור, וזו אחזה בשתי ידיה בשערה של המשוכפלת, אשר צרחה מכאב.

"את רוצה שאעזוב אותך? בבקשה!" אמרה האמיתית, ושיחררה אותה, מה שגרם לכולם לעוף לאחור.

בשעה שנפלה, נחבט ראשה של אוליביה המשוכפלת בחוזקה בפינת ארון המטבח. היא קרסה לריצפה ללא-אומר, ודממה נוראית התפשטה ברחבי הדירה.

רינלדו ניגש באיטיות לעברה, ידיו רועדות מעוצמת המאורע, אך כשראה את המבט הריק בעיניה הפקוחות ידע שאין דבר שיכל לעשות. ובכן, לא באותו הרגע.

"אני... רינלדו, אני לא... היא... היא?"

"היא מתה." הוא אמר קצרות, והביט בעיניה.

"בחיי, לא. אני לא... מי היא הייתה רינלדו? מי היא הייתה באמת?"

הוא חייך חיוך שרק אנשים שדעתם נטרפה עליהם לחלוטין יכלו לחייך.

"היא הייתה את." הוא ענה קצרות, והתנפל עליה.

הם החלו להיאבק במרץ רב, מאבק לחיים ולמוות, שבמהלכו הם הרסו בערך את כל הדירה, והקימו קול מהומה גדולה: זכוכיות התנפצו, רהיטים נשברו, דם ניגר וצלעות נסדקו. אוליביה נלחמה כנמרה, שורטת ונושכת את רינלדו, והוא נאבק להניח את זרועותיו על צווארה, כדי להשתיק את צווחותיה ואת קריאותיה לעזרה. לבסוף, הצליח לרתק אותה לרצפה, והידק רגל של כיסא לגרונה.

"כל מה שרציתי, היה להמשיך לחוש כיצד זה להיות איתך." הוא אמר, ודמעות בעיניו.

"... אני שונאת אותך." היא לחשה.

ואז הוא לחץ את המוט לגרונה בכל כוחו.

כמה דקות מאוחר יותר, כשהביט בגופה חסר רוח-החיים של אהובתו הנכספת מזה שנים כה-רבות; האישה האמיתית הפעם - זו שבה הוא חשק, ושבסופו של דבר הרג במו ידיו; בזמן שליטף את שערה, נשק למצחה ובכה בכי נוראי, הוא הבין לפתע מה היה עליו לעשות.

הוא רץ אל החדר השני, וחזר כשבידו מזרק. הוא תקע את המחט בוריד שבזרועה, מודע בחרדה לקולן המרוחק של סירנות משטרה...

מכונית ספורט עשתה את דרכה בנחת בין הגבעות שהובילו אל עיירת-החוף מנזנילו שבדרום-מערב מקסיקו. כשנעצרה לפני אחד המלונות יצאו ממנה זוג אמריקאים באמצע שנות השלושים לחייהם, וצעדו פנימה כשזרועותיהם שלובות זו בזו. בחיוך כובש משותף הם ביקשו חדר עם נוף לים, והודו בנימוס לפקיד הקבלה כשקיבלו את המפתח. הבעל התעקש לסחוב את מזוודותיו בעצמו.

כשעברו בלובי ביקשה האישה לעצור בשירותים לרגע, ובזמן שעשתה זאת, הביט בעלה בעניין במרקע טלוויזיה שמוקם במקום, והראה קריין שחור-עור מרשת חדשות אמריקאית מפורסמת מדבר בלהט. התמונה בצד ימין העליון הראתה קלסתר פנים מוכר.

"... כבר שנה שלמה מאז התקרית האיומה בבית-הדירות בסיאטל, שבו נרצחו באכזריות אוליביה גרנדסטון ואלמונית בידי איש זה – רינלדו קסטילו. רינלדו היה בעלה לשעבר של גרנדסטון, ונשוי באותו הזמן לאלמונית, אשר למרבה הפלא השתמשה בזהותה של גרנדסטון, ואין ידוע דבר על עברה.

רינלדו, כזכור, הצליח להימלט מצוותי המשטרה והאפ.בי.איי למיקום לא ידוע. נמצא איתי כאן ראש צוות החקירה שמונה כדי לאתר אותו, קפטן..."

"נוראי, מה אנשים מסויימים מסוגלים לעשות." אמר רינלדו לעצמו, והביט בצלליתה של אישתו המושלמת נעלמת מעבר לפינה...

 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
תוכן דירוג תאריך שם
 
‏20/‏02/‏2008 הפיה הטובה
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 5 תגובות
 
  תגובות  
  Wow
שחקן מתחיל   - ‏04/‏02/‏2007 16:41 
1.
  הסיפור בהחלט מותח
הפיה הטובה   - ‏12/‏02/‏2007 15:46 
2.
  פשוט מהמם
מוטי   - ‏14/‏02/‏2007 12:22 
3.
  'הכותב יודע מה הוא עושה' - היא כנראה מהמחמאות הטובות יותר שקיבלתי.
אריק.ש   - ‏19/‏02/‏2007 21:37 
4.
  לא כל כך קצר
preaui   - ‏18/‏05/‏2008 19:18 
5.
 




חיפוש מותאם אישית של
חדרי משחק
משחק הממלכה
פורומים
חץ הזמן - סולאר קטאליסט
הורדות למשחק התפקידים חץ הזמן
סולאר קטאליסט מוצרים
הרפתקאות חץ הזמן
כתבות חץ הזמן
קדימונים וטיזרים
חוקרי חץ הזמן
ממלכות עתיקות - הפורטל
דרושים באתר
כתבות
כתבות מתורגמות
סיפורים
מיתוסים
אישים בהסטוריה
הספרייה
ביקורות סרטים
מיניאטורות
גלרית גולשים יוצרים
משחקי לוח וקלפים
מוזיקה
לוח אירועים
ספריית סרטים
קורסים וחוגים
קישורים
משחקי תפקידים
עולמות וערים
מילון מונחים משחקי תפקידים
דמויות
כלי נשק וחפצי קסם
הרפתקאות
משחקי מחשב
הורדות ועזרים
משחקים ברשת
משחקים
אוצרות הממלכה
יריד הממלכה - משחקים
רקעים לשולחן עבודה
שומרי מסך
משחקים סלולאריים
חזיונות וידאו
רדיו - טרובדור
קהילות - משחקי תפקידים
עולמות
כללי
Senctus Bellum
דמויות
סיפורים
גזעים
באנרים
לוח יד שנייה
משכילון
הקליידוסקופ
חברים באתר
  ערוצי RSS
  חיפוש באתר  
 
 
 
 
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות