גולשים כרגע באתר
‏יום ראשון ‏15 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
משחקי תפקידים > דמויות

אופיד


29.1.2007
אופיד "הנחש"
דירוג מאמר
צפיות: 7479
צילום מאת טל צבר- כל הזכויות שמורות לטל צבר
 
אופיד "הנחש"

אופיד הם קוראים לי, אחי בני המדבר. נחש היערות. אני יושב אל מול האש, במבצר הנסתר. הם צעירים, שני עשורים ראו הם את שמי העולם, גם אני נער, בן 120. חולם על ימים וזמנים אחרים על לילה שחלף לפני מאה.

חושך היער דומם. נער אלפים מטפס חרישי במדרגות העץ, חיך שובב מרוח על שפתיו.

השקט נקרע באנחת מות. קול קרקוש מתכתי נשמע. הנער מתגנב לדלת שנפתחת בפרצופו. דמות שחורה מתנגשת בו, נעלמת, כמו נמסה אל תוך אריג הלילה השחור.

בפנים מחכה לו העתיד,אביו נח בשלולית של דם, עינו השמאלית מנוקבת בלהב דק. הבעה מופתעת על פניו, כמו תפס אותו המוות באמצע מחשבה.

הנער קופא, ואז נע, כמו בחלום, מרים את הסכין הדק מרצפת העץ המבריקה, מסתובב הלום, המחשבות רצות בראשו. ורץ אל תוך הלילה.

בבוקר הציפורים מצייצות. גופת האב במיטתו, עינו שלמה. הנער נמצא ביער, בתעלה לצד הדרך, שיכור.

עוד לילה בא והולך, ועוד שנה. חייו של אלף חולפים לאט. העיר הקיסרית נוצצת בלב היער. ארמונות העץ המכושף בוהים בנצח. אני יושב בצמרתו של עץ. שותק כל השנים. צל הם קוראים לי, ובשעת בין הערביים מתארכים הצללים, וגם אני. אני רואה את הצללים לועגים לי, שומע את קולם, שקרן הם לוחשים לי, איש לא יאמין לך. טיפש.

ידי אוחזת בפגיון, להב קל, ארוך ודק גזרה, כנערה הזאת, הפוסעת על השביל למטה. שחור כשערה. ועין חרוטה על להבו, אנושית, אכזרית וצוחקת. חכי אני צועק, והיא מרימה את ראשה, מחייכת אלי. אני קופץ מן הצמרת, נוחת על רגלי לידה, מחייך. טיילי איתי?

ועוד שנים חולפות, גרגירי חול בשעון הזמן. האלפים משתנים לאט, ויש יאמרו שכלל לא, נערות רבות חלפו, לילות רבים. הנער גדל. ושד לוחש לנשמתו. בני גילו רוקדים ביער לקולות החלילים. תמימים וצוחקים. בן אנוש הם קוראים לו, נמהר, רדוף זמן, חסר שקט.

ועוד לילה חולף, כמו רבים. ובדממה, כתמיד, אני נשבר, בורח אל היער, ומהיער להרים, בודד. חי בגפי במערות, הפגיון במחשבותיי.

לילה דומם, אני יושב, גבי אל הסלע, האש בוערת על רצפת המערה, מנגן נעימה נוגה בחליל העצם שלי. צללית כפופה מופיעה בפתח המערה. אני ממשיך לנגן. פנים זקנות, עביה אפורה. אדם, זקן מן המדבר מופיע לאור מדורתי. הוא מתיישב מולי, לוקח מן הצלי ומן הלחם. ואוכל. אני מנגן. בבוקר מבהיקה קרן אור מפתח הנקרה. הזקן נעלם. אני מושיט ידי אל הפגיון, כבכל בוקר. ומוצא מכתב, כתוב בקלף, כרוך על פני הלהב. לך אל עלמות' אומר הכתב, ומצא תשובה לחידתך ולחייך.

דחף הנדודים אוחז בי שוב. אני צועד בשביל, עוקב אחרי שביל של לעג. הזקן אינו משאיר עקבות. מדי לילה, לצד מדורה ישנה, אני מוצא עוד פתק. תפוס אותי נער, רדוף אחרי המיראז'. אני ממשיך, עוד יום, עוד שבוע, עוד חודש. מה הוא ככלות הכל הזמן לאלף.

אני נווד, פולח את הארץ ברגלי. זר בעולם אנושי. אין כאן אלפים, רק האגדות והעצים זוכרים אותנו כאן. כשהגעתי למפרץ השחור נעלמו פתקיו של הזקן, את האחרון מצאתי בפונדק העין, לפני שלושה חודשים בערך. מאז רק שקט. האם עמדתי במבחנו, או שמא כשלתי?

במשך עשורים נדדתי על פני היבשת, חציתי את המדבר הגדול, אל חוף ערב. ביקרתי את ערי האדם המשתרעות עד אין קץ חוקר, איה היא עלמות'?

שמועות. ואגדות אפלות. פחד. כושל ומיואש נפלתי על שערייך.

עלמות', מבצר הנצח, חצוב בסלע הגרניט של הרי השמש. מתריס אל מול הזמן. נצחי כרהב האדם. מושב העששיון, הנסדיים בני המזרח.

אני זוכר את היום ההוא, הובאתי אל מול חסן אל סבאח, שייך חולוד, הזקן הנצחי, סב המדבר. בגדי סתורים, פני חרותות קמטים עדינים, הזמן תפס אותי, אולי דבק בי מן האנושי? שרוולי חולצתי אחוזים בידיהם הגסות של בני אדם הובאתי אל מול כס הצללים, אל מול סב הזמן. הזמן חולף אלף, ילדים זקנו בעלמות' מאז הלילה ההוא. האם השטן עדיין לוחש על אוזנך המחודדת? שאל אותי. חייכתי. והושלכתי אל תאי החניכים בלב ההר.

ובעלמות למדתי. למדתי כאב, וסבלנות. שלווה וכוח. את אלוהיהם של בני המדבר, אלוהי. את דרך הפגיון ואתשפת הרעל. ובלילה אפל יצאתי את עלמות' לפדות את נפשי מיד האלוהים. לגבות את נשמותיהם העלובות של המורדים ברצונו, ורצון שליחו. חסן אל סבאח. אולי ארחיק אף אל היער, ואקדיש לאל, לאבי ולזקן מן המדבר את נשמתו של הרוצח ואת הפתרון שהביאני עד הלום.

 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
תוכן דירוג תאריך שם
 
זה מאמר ביפפפפפפפפפפ ביייייי בייייייייפ ‏24/‏05/‏2008 יו בל
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  אתה מישתמש בשפה גבוהה
קימו שורף הדמעות   - ‏01/‏05/‏2010 08:13 
1.
 




חיפוש מותאם אישית של
חדרי משחק
משחק הממלכה
פורומים
חץ הזמן - סולאר קטאליסט
הורדות למשחק התפקידים חץ הזמן
סולאר קטאליסט מוצרים
הרפתקאות חץ הזמן
כתבות חץ הזמן
קדימונים וטיזרים
חוקרי חץ הזמן
ממלכות עתיקות - הפורטל
דרושים באתר
כתבות
כתבות מתורגמות
סיפורים
מיתוסים
אישים בהסטוריה
הספרייה
ביקורות סרטים
מיניאטורות
גלרית גולשים יוצרים
משחקי לוח וקלפים
מוזיקה
לוח אירועים
ספריית סרטים
קורסים וחוגים
קישורים
משחקי תפקידים
עולמות וערים
מילון מונחים משחקי תפקידים
דמויות
כלי נשק וחפצי קסם
הרפתקאות
משחקי מחשב
הורדות ועזרים
משחקים ברשת
משחקים
אוצרות הממלכה
יריד הממלכה - משחקים
רקעים לשולחן עבודה
שומרי מסך
משחקים סלולאריים
חזיונות וידאו
רדיו - טרובדור
קהילות - משחקי תפקידים
עולמות
כללי
Senctus Bellum
דמויות
סיפורים
גזעים
באנרים
לוח יד שנייה
משכילון
הקליידוסקופ
חברים באתר
  ערוצי RSS
  חיפוש באתר  
 
 
 
 
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות