גולשים כרגע באתר
‏שבת ‏21 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
ממלכות עתיקות - הפורטל > סיפורים

התערבות שמיימית חלק א'


12.3.2007
סיפור בהמשכים- חלק א'
סיפור מאת אריק

דירוג מאמר
צפיות: 7498
התערבות שמיימית חלק א'
 
"אמא! גורי רגל בטלוויזיה! הוא הולך להשתמש בכוח המחשבה כדי לגרום לגרוזיני ענק לרחף באוויר, ואז הוא ישתמש בו בתור איל ניגוח כדי להרוס מחסום של צה"ל ולאפשר לאלפי פלסטינים לשרוף ישוב של מתנחבלים מסריחים!"

"שתקי פוסטמה! אמרתי לך לא להפריע לי כשאני במצלמת-אינטרנט, נכון?!"

על המסך נראתה תמונתו המפוקסלת של גבר שהייתה, למעט פלומת שיער שראתה ימים טובים יותר כשאריק שרון היה, ובכן, עדיין חי... בכל מקרה, מלבד פלומת שיער זו, ניתן היה לראות גוף ערום למדי.

"אז איפה היינו? בדיוק רצית לראות איזה תחתונים אני לובשת..."

וכעת המצלמה הדמיונית שלנו תיקח אותנו אל מחוץ לחלון, בשעה שגניחות לא נעימות לאוזן מתחילות להישמע. אנחנו מביטים תחילה על חצר עלובת מראה בשיכון דל, מהסוג שנראה כאילו מישהו ניסה ליישב אנשים בגרסאות ענק של 'בדידים', ולאט לאט אנחנו מתרוממים, מסתובבים בשישים מעלות, ומביטים מעבר לכביש, על הטירות מרובות הקומות שנבנו שם לא מזמן כדי לשכן אנשים מסוג אחר. החצר שלהם מטופחת הרבה יותר, מכיוון שגננים ערבים עובדים בה בכל יום שני, ואגם מלאכותי ממוקם במרכזה, כולל ברווזים שכנפיהם נקטעו במקומות אסטרטגיים, ואשר התרגלו מזה כבר לחיים משובחים בכלא הדקורטיבי שלהם.

אבא אמידוני ואמא נסיפונקת לוקחים את הילדה הקטנה שלהם לטיול חובה בגן השעשועים המרופד מגומי, שעשוי ממיטב הצמיגים שנותרו ממכוניות שבעליהם הגיעו למצב המיוחד הזה שבו אתה שתוי, אבל יודע שאתה נוהג יותר טוב מאשר כשאתה לא, לפני שמשאית הגיעה אליהם.

הלווין 'עמוס' שלח פעימת תשדורת כמעט בלתי מורגשת, ודניאל זינק ממיטתו הפשוטה, ומיהר להביט במסך.

"~*דו2שנית 2יישנית*~ אומר/ת: 'היי מאמי'".

שניה לאחר מכן, אחותו הקטנה מתעוררת מתרדמת הצהריים היאה לפעוטות בנות שנה, כשהוא רץ ברחבי הבית וצורח "היא רוצה אותי היא רוצה אותי". אימו, שידעה שהדבר אומר שהיא תצטרך להפסיק לצפות בפסיכולוג הטלוויזיוני החביב שלה מסביר כיצד לגלות אהבה וסובלנות לילדים, קיללה אותו ואת אביו מולידו, ואחר מיהרה להשליך עליו ספר הדרכה "כיצד לשלוט בזעמך בשלוש דרכים פשוטות". הספר מחטיא את מטרתו, ומפיל מהחלון עציץ בודד שהכיל פעם אירית וקצת נענע.

מספר שניות לאחר מכן נשמעת צרחה מבועתת.

"התינוקת שלי! התינוקת שלי! זה נפל על התינוקת שלי."

בזמן שהמלל הופך להתקף הסטריה בגודל מלא, דמות אחת קרבה לקהל המתאסף במהירות בצעדים קצובים ושלווים.

"סלח לי אדוני, סילחי לי בבקשה. אם רק יותר לי..." ומספר צעדים לאחר מכן, הזר כורע ברך ליד הילדה המדממת.

"סלח לי, אתה רופא?" שואל האב בקול רציני שאינו מסגיר את יחסו האמיתי לביתו.

"יותר טוב." הוא אומר, ושולח יד עדינה לעבר מצחה הנוזל של הפעוטה.

"אל תיגע בה!!" צורחת האם, ונסוגה ממנו, אוחזת בחוזקה את הגופה.

הזר מביט עם עיניו הבהירות ישירות בעיני האישה, ואומר בקול רגוע

"תני לי אותה, גברת נסיפונקת. אני לא אפגע בה."

'לא יותר ממה שהעציץ כבר עשה'. אמר קול שאיש לא שמע, ממרחק בטוח משם.

האישה, עיניה פעורות לרווחה, ושפתה רועדת, מגישה את הגופה אל הזר, והלה מכסה את חזה בידיו, ומקרב את אוזנו אל פיה.

הקהל משתתק.

הזר מרים שוב את פניו, נעמד על רגליו, ומנענע בראשו לשלילה.

"אין דבר שאפשר לעשות. היא מתה."

הבכי ההסטרי מתחדש ביתר שאת, ומלמול קולני עולה מהקהל. האב ממהר לשלוף את הסלולרי החדש שלו, ומיד לאחר שהוא מצליח להשתלט על עשרות התפריטים שקופצים מול עיניו, הוא מפעיל את חיבור האינטרנט ומעלה פרק של 'ארץ קורעת', תחת שיצליח לחייג למשטרה.

ממרחק בטוח, מיד לפני שנעלם מהמקום, פונה הזר לחברו הממתין בצללים:

"הם לא כולם רעים כפי שאתה חושב, אתה יודע."

נחרת בוז עולה מהצללים, לפני שקול עמוק עונה "ההפך. הם לא טובים כפי שאתה חושב, ידידי."

שיעול חלש נשמע לפתע, במקביל להשתתקות האחידה של הקהל.

"היא חיה! היא חיה! היא נושמת!"...

"ועדיין אתה מתעקש לבצע את המעשים המיותרים האלו שלך. מה משנה חייו או מותו של אחד מהם."

"בחייך, עזראל, זו הייתה ילדה קטנה."

"היא הייתה צריכה למות במועד כלשהו. עדיף כבר לגמור עם זה מהר."

"הילדה הזו תגדל עם הסיפור על הזר שהציל את חייה. היא הולכת להקדיש את חייה הבוגרים לעזרה לזולת. האם אתה חושב לשכנע אותי שזה חסר-תועלת?"

"אני לא אנסה לשכנע אותך, רפאל, מכיוון שאתה מתעקש באופן עקבי לעצום עיניים אל נוכח המציאות."

"המציאות היא מה שאנחנו עושים ממנה." ענה רפאל, וחייך חיוך שהיה גורם למאה בתולות ליפול לרגליו, ואז להתאכזב באחת לגלות שהוא לא מעוניין בסוג כזה של קשר.

לא ניתן באמת לתאר את שתי הדמויות שנמצאות במרכז התמונה שלנו כשהן צועדות זו לצד זו, מכיוון שהמראה שלהן נקבע אך ורק על פי פרשנותו ודימוייו הקיימים כבר של הצופה בהן, אך אחת מהן נדמתה ללבנה בהרבה מהשניה, שהייתה שחורה יותר. אולי הם שניהם לבשו חליפות, ואולי גלימות שאינן מתאימות לתקופתנו. אולי היה להם שיער ארוך ושופע בצבעים המתאימים, ואולי הם היו קרחים לחלוטין. מה שבטוח הוא, שאם צפיתם בהם לכמה שניות, הראש שלכם התחיל לכאוב, והמוח שלכם התחיל לחשוב במרץ על כל דבר מלבד מה שהעיניים שלכם המשיכו לשדר אליו.

וכך המשיך הצמד המוזר לצעוד לו. לשניהם הייתה משימה משותפת, שניתנה להם מכוחות מנוגדים בקצה המפה הקוסמית, אך כפי שקורה פעמים רבות כשסוכנים של כוחות אידאולוגים מנוגדים נתקלים זה בזה בשטח, הם למדו לפתח חיבה וקשר דווקא זה לזה, בשעה שחשו מרוחקים ממרכזי הכוח שחילקו להם את ההוראות. למרות שלא יכלו להסכים זה עם זה אידאולוגית, הם היה כל אחד מהם החבר היחידי של השני.

והרי עם מי כבר יתחברו מלאכים?

"אותו אחד? אתה רציני."

"בהחלט. הסוכנות שלי מעוניינת להשתמש בו למשימת חיסול."

"וגם אנחנו, אבל למשימה של הצלה שרק הוא יכול לבצע."

"אתה יודע, יש יתרונות לכך שניגש אליו ביחד. בתור התחלה, נוכל לדווח שאנחנו יודעים בדיוק מה הצד השני מתכנן."

"וגם נחסוך בדלק אם ניסע יחד באותו הרכב."

"אתה נוראי."

"לא, אתה נוראי. אני מתחשב."

"ובדיוק בגלל זה אתה נוראי."

"בכל מקרה, הוא נמצא בכלא לא רחוק מכאן. אתה רוצה לדבר איתו ראשון?"

"למה שלא נלך יחדיו?"

"אסיר מספר שלוש-ארבע-אחת-תשע-חמש-שמונה-אחת-שלוש-שבע-חמש-ארבע-שש-שלוש-אחת-אחת-אחת-תשע-שלוש-שמונה-ארבע-שתיים, יש לך ביקור!"...

השנים אומנם חלפו, אבל הפנים פני עשיו. לא היה כל ספק למי הן היו שייכות. רק לבעליהן היו תהיות לגבי הדמויות המעורפלות ומעוררות המיגרנה האלו שהביטו בו מעבר לסורגים.

"שוקי זרע, אנחנו מניחים."

"מי אתם?"

"יש לנו הצעה בשבילך. שתי הצעות, ליתר דיוק."

"מי אתם?"

"הרשה לנו להבטיח לך, שאנחנו לא כאן כדי להרע לך. טוב, ובכן, אני יודע שאני לא."

"אם אתה לא אומר לי מי אתם תוך שתי שניות אני קם והולך."

הדמות השחורה רכנה לעבר אוזנה של חברתה, וזו הנהנה קלות. מיד לאחר מכן היא שלחה ספק-זרוע-ספק-מחוש וליפפה אותה סביב צווארו של שוקי זרע, האנס המפורסם ביותר בכל תולדות ישראל. השוטרים ידעו שהם צופים במשהו, אבל לא הייתה להם שום כוונה להבין במה, או להביט בו יותר ממחצית השניה לפני שמיהרו לקבע את מבטם באבק שהצטבר על נעליהם.

"עכשיו תקשיב לי חתיכת זבל אנושי שכמותך. אנחנו יכולים לקום וללכת, אבל ההפסד יהיה כולו שלך. אלא אם כן, כמובן, אתה נהנה לשבת כאן יום אחרי יום, שעה אחר שעה, בידיעה שזהו ביתך עד ליומך האחרון."

"בסדר", הוא ענה בקול חנוק, "אני מקשיב."

"בעוד שבוע ימים מעכשיו, נשיא מדינת ישראל עומד לאנוס אישה חשובה ביותר. אנחנו מעוניינים שאתה, בשל עברך, תמנע את האונס הזה."

"למה אתם צריכים שדווקא אני אעשה את זה?"

"זה צריך להתבצע בדיוק ברגע שהוא עומד לבצע בה את זממו, ואתה תדע מתי הרגע הזה יגיע יותר טוב מכל אחד אחר. אנחנו צריכים שתדע לעשות כל מה שצריך כדי לעקוב אחריו, ושתספק עדות חותכת לכוונותיו."

"ומה יוצא לי מזה?"

"מחילה."

"אתם תשחררו אותי מכאן?"

"מחילה לנשמתך."

הוא צחק בקול צרוד שלא היה נעים לאוזן.

"תשכח מזה."

"אל תרגיש רע מדי בנוגע לכך, רפאל. אני ממילא לא מבין מדוע אתם רוצים למחול לו, אבל עכשיו תורי. שמע, האדונים שלי מעריכים מאוד את העבודה שלך. הם חושבים שאתה סוג של אומן, ולא כמו הפלצנים המשעממים האלו שמושחים צבעים על בד. אני מדבר על הסוג הנעלה ביותר של אומן – זה שיוצר בבשר החי."

תשומת ליבו של שוקי הייתה נתונה בבירור לעזראל.

"אנחנו צריכים שתעשה מה שידידי התמים כאן ביקש ממך, אבל שלאחר מכן תאנוס את האישה המדוברת בעצמך. איך זה נשמע לך?"

הוא חיכך את סנטרו בעניין.

"ואיך אבצע את זה?"

"בעוד יומיים נשחרר אותך מכאן, ונספק לך מקום מסתור שאת כתובתו אומר לך כעת. זה יתן לך מספיק זמן להתכונן לביצוע המשימה."

"תקשיב לי, שוקי" אמר רפאל, "אתה לא חייב לעשות את מה שהוא אומר. אם תעצור את הנשיא, תזכה למחילה מלאה על חטאיך. באם תקשיב לו, רק תארור את נשמתך לנצח."

"אני לא חייב לעשות מה שאף אחד מכם אומר. מה אם אנסה לברוח?"

עזראל רק חייך חיוך אומר דבר.

"הבנתי."

וכך, יומיים לאחר מכן, בצרוף מקרים משונה ותמוה, מצא שוקי זרע את ההזדמנות שלו, ונמלט מידי סוהריו. במשך ימים חיפשו אחריו בכל מקום, אך הוא נותר בטוח במקלט שאורגן עבורו. עזראל ורפאל דאגו לספק לו מזון מדי יומיים, ובשאר הזמן עסקו כל אחד בענייניו הוא.

ביום השביעי, כפי שנחזה, בילה נשיא ישראל יום כיף במוזאון "יד-ושם", וליבו חשק באחת התיירות במקום. לאחר שהסביר לה את רום מעמדו הזמין אותה להכיר את ישראל מקרוב יותר במשכנו הצנוע שבבירה, ולאחר כוסית או שתיים שם החליט שהגיע הזמן שישראל תכיר אותה גם כן מקרוב יותר.

בדיוק ברגע זו מזנק מבין הצללים שוקי זרע, שהשתמש במיומנות הפריצה המפורסמת שלו כדי להתמקם בעמדה נוחה מספר שעות לפני כן. שוקי החמוש במצלמה מעוור את הנשיא בהבזק מתוזמן היטב, ולאחר מכן בועט בראשו, וממהר להוציא את הבחורה מהמקום.

שעתיים לאחר מכן, הוא אנס אותה באכזריות, ובדיוק כשעמד לשסף את גרונה, הופתע על ידי שוטר סיור שעבר במקום, ונורה בליבו.

להלוויה שלו הגיעו, מלבד הפמלייה המשפחתית, וכמה אנשים שדווקא שמחו מאוד לראותו מובל אלי קבר, גם שני אנשים לא מוכרים – האחד בלבן, והשני בשחורים.

"אתה ידעת שהוא יעשה את זה, נכון?" שאל השחור את חברו.

"אני לא מאמין גדול בנפש האנושית כפי שאתה חושב. הבחירה שלו הייתה כתובה בבירור על מצחו. אני רק יצאתי ידי חובה כשנתתי לו את האפשרות לבחור."

"וכעת... הוא שילם את המחיר על חטאיו, ונשמתו עוד תמשיך לשלם עליהם. ערמומי, ידידי."

"אני ערמומי? וזה עוד בא ממך! אתה זרקת לי כאן עצם. דאגת שהוא יבצע את המשימה שלי תוך-כדי, אפילו שהדבר לא מועיל לך כהו זה."

"מה פתאום?! שטויות במיץ. בחיים לא הייתי עוזר לך לעשות דבר שכזה, ומלבד זאת, כעת ששמו של הנשיא נהרס לחלוטין, יקל עלינו להחליף אותו במועמד משלנו."

הרב התפלל לעילוי נשמתו של המנוח. שניהם ידעו שהוא חושב על דברים אחרים בליבו.

"אגב, מי הייתה הבחורה?" שאל עזראל.

"הו, היא תקים מרכז לנפגעות תקיפה מינית. לא משהו רציני בהתחלה, אבל בעתיד הם יעשו הרבה טוב."

"אז כולם מנצחים."

"בהחלט. כולם מנצחים."

הגופה העטופה בתכריכים הורדה אלי קבר, וכוסתה בעפר...

 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
מאמר זה לא דורג עדיין ע"י גולשים , היה הראשון לדרג את המאמר
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
 
  תגובות  
  משעשע ביותר
Prox_M   - ‏12/‏03/‏2007 23:24 
1.
  זה לא נגיעות של בשורות טובות זו 'השאלה' של הדמויות
אריק.ש   - ‏15/‏03/‏2007 00:06 
2.
  נחמד מאוד, ההתחלה של הסיפור
הפיה הטובה   - ‏22/‏03/‏2007 13:34 
3.
 




חיפוש מותאם אישית של
חדרי משחק
משחק הממלכה
פורומים
חץ הזמן - סולאר קטאליסט
הורדות למשחק התפקידים חץ הזמן
סולאר קטאליסט מוצרים
הרפתקאות חץ הזמן
כתבות חץ הזמן
קדימונים וטיזרים
חוקרי חץ הזמן
ממלכות עתיקות - הפורטל
דרושים באתר
כתבות
כתבות מתורגמות
סיפורים
מיתוסים
אישים בהסטוריה
הספרייה
ביקורות סרטים
מיניאטורות
גלרית גולשים יוצרים
משחקי לוח וקלפים
מוזיקה
לוח אירועים
ספריית סרטים
קורסים וחוגים
קישורים
משחקי תפקידים
עולמות וערים
מילון מונחים משחקי תפקידים
דמויות
כלי נשק וחפצי קסם
הרפתקאות
משחקי מחשב
הורדות ועזרים
משחקים ברשת
משחקים
אוצרות הממלכה
יריד הממלכה - משחקים
רקעים לשולחן עבודה
שומרי מסך
משחקים סלולאריים
חזיונות וידאו
רדיו - טרובדור
קהילות - משחקי תפקידים
עולמות
כללי
Senctus Bellum
דמויות
סיפורים
גזעים
באנרים
לוח יד שנייה
משכילון
הקליידוסקופ
חברים באתר
  ערוצי RSS
  חיפוש באתר  
 
 
 
 
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות