גולשים כרגע באתר
‏שבת ‏21 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
ממלכות עתיקות - הפורטל > אישים בהסטוריה

חניבעל ברקה


22.3.2007
חניבעל ברקה
 מצביא

דירוג מאמר
צפיות: 7763

חניבעל ברקה

חניבעל ברקה (247-182) בן קרתגו היה אחד מהמצביאים הגדולים בהיסטוריה.

קרתגו הייתה מושבה פיניקית גדולה ועשירה שהתבססה בחופה הצפוני של אפריקה והייתה שכנתה הקרובה מדרום של איטליה. בתקופה זו כבר היו לקרתגו מושבות רבות מאוד משלה לאורך חופי צפון אפריקה וספרד, היא שלטה בסיציליה וסארדיניה. בספרד הפעילו בני קרתגו מכרות כסף עשירים באופן בלעדי ולכן נחשבה למעצמת סחר גדולה. לרשותה עמד צי ענק של ספינות סוחר, צבא גדול שהיה מורכב בעיקר משכירי חרב.

בתקופה בה נולד חניבעל סבלה קרתגו אבידות רבות מיד הרומאים במלחמה הפונית ה- I. כל זמן שבו הייתה רומא עסוקה בכינון שליטתה באיטליה לא היו התנגשויות אינטרסים בינה לבין קרתגו, אולם לאחר שהתבסס שלטונה של רומא באיטליה, החלו האינטרסים שלה לחרוג מגבולות אלו וספינותיה החלו לשבש את פעילות צי הסוחר הקרתגי. התנכלות זו גררה תגובה ותגובות שכנגד, עד מהרה הדרדר המצב לכדי מלחמה. בשנת 264 לפנה"ס פרצה "המלחמה הפונית" (264-241) ומלחמה זו נערכה בעיקר בים ובסיומה של המלחמה מצבה של רומא היה עדיף הרבה יותר על זה של אויבתה. קרתגו נאלצה לוותר על שליטתה בסיציליה וסארדיניה ולשלם לרומא סכום כסף גדול כקנס. ואז בשנת 219 לפנה"ס ולאחר שהרומאים הדפו את הגאלים מאיטליה הצפונית והרחיבו את גבול שלטונם עד האלפים, שוב חזר ונסתמן איום מצד קרתגו. עכשיו עמד בראשם מנהיג צעיר – חניבעל, שעוד בהיותו נער ספג בבית אביו את השנאה העזה לרומא. חניבעל היה בנו הבכור של חמילקר בארקה, שהיה גנרל בצבא קרתגו וכבר בגיל 10 הצטרף לאביו במסעו לאיבריה. חמילקר הוסיף שטחים חדשים לאימפריה הלא רשמית שלו, בדרך זו פיצה על אובדן השטחים מעבר לים. כאשר חמילקר מת בשנת 229, גיסו של חניבעל נטל את הפיקוד לידיו. המושל החדש הבטיח את השלטון הקרתגי באמצעים דיפלומטים, בין השאר, על ידי נישואין בין בני קרתגו לבני איבריה. חניבעל בעצמו נישא לנסיכה מקומית.

בשנת 221 נרצח גיסו של חניבעל וחניבעל נבחר כמנהיג על ידי הצבא באיבריה והממשלה הקרתגית אישרה פורמאלית את הבחירה.חניבעל חזר אל שורשי מנהיגותו של אביו כלומר התנהלות צבאית אגרסיבית ותקף את הילידים. ב- 220 הוא כבש את Salamanca , שנה לאחר מכן הטיל מצור על

Saguntum (עיר בספרד) בת בריתה של רומא. מכיוון שהרומאים היו עסוקים במלחמת Illyrian ה-II , לא היה באפשרותם לתמוך בעיר וזו נפלה לאחר מצור שארך 8 חודשים. הרומאים טענו כי זוהי פגיעה בהסכם שהיה קיים בינם לבין גיסו של חניבעל, שהיה המפקד הקודם ולכן דרשו מהממשלה הקרתגית להסגיר את חניבעל לידם. בעוד המו"מ בשאלת הסגרתו מתנהל, המשיך חניבעל במסעות כיבוש והרחיב את שטחי קרתגו. הוא מינה את אחיו עזרובעל כמפקד הכוחות באיבריה ובשנת 219 לפנה"ס סיים לארגן את צבאו האדיר בספרד והחל צועד בראשו לעבר איטליה. עמדו לרשותו כ- 100,000 חיל רגלים, 1,300 פרשים וכ- 40 פילי מלחמה שהובאו מאפריקה. תכניתו של חניבעל היתה לחצות עם כל הצבא את הפירנאים, לפנות מזרחה ודרך צרפת הדרומית להגיע אל האלפים, לחצות אותם בכיוון דרומי ולהגיע לאיטליה. ואכן, הוא חצה את הפירנאים, אח"כ חצה את נהר ה- ,Rhone כאשר את הפילים העבירו על גבי רפסודות גדולות. במהלך חציית האלפים, עקב תנאי מזג האוויר הקשים מאוד והתקפות שבטים מקומיים, ידעו חניבעל וצבאו אבידות רבות, שנאמדו בכ- 15,000 חיילים וכמעט כל פילי המלחמה. אולם בשלהי 218 לפנה"ס ניצב חניבעל יחד עם כוחותיו לרגלי נהר פו באזור העיר האיטלקית Turin.

האזורים אשר סבבו את נהר הפו היו מאוכלסים על ידי הגאלים שהיו עד לאחרונה תחת שלטון רומא וקיבלו בברכה את חניבעל. הרומאים היו מודעים לאפשרות המסוכנת בה חניבעל ישדל ויעודד את הגאלים למרוד ברומא ומייד שלחו שתי יחידות צבא מובחרות ליצור מגע עם הצבא הפולש ולהביסו.

זו היתה למעשה תחילתה של המלחמה הפונית השנייה (202-218 לפנה"ס).
 

באמצעות תכסיסים מתוחכמים שנקט, הצליח חניבעל להרחיק את שתי היחידות זו מזו ואז הביס כל אחת מהן בנפרד. את האחת על גדות ה- Ticinus והשניה ליד נהר Trebia, באחד מהקרבות איבד חניבעל אחת מעיניו.

כעבור שנה (217), נשלח שוב כוח צבאי רומאי גדול כדי לנסות ולהביס את חניבעל וצבאו. מן הגבעות בהן חנה צבאו, עקב חניבעל אחר התקדמות הכוח אל מעבר ההרים המוליך לאגם Tarasimna וכאשר כל הכוח הרומאי הגיע למקום, שלח חניבעל חוליות נבחרות מצבאו כדי לחסום את הכניסה והיציאה מהעמק הצר ובכך שלל מהרומאים את האפשרות של נסיגה והתחמקות. במקביל לכך פקד חניבעל על הגוף העיקרי של צבאו לגלוש במורד הגבעות ולהסתער על הרומאים הכלואים, למעשה, בעמק. ושם בעמק אגם Tarasimna התחולל קרב קשה. מפקד הכוחות הרומאים, גאיוס פלאמיניוס, נהרג וכמעט כל הכוח הרומאי הושמד.

הרומאים הגיעו למסקנה כי עליהם לנקוט בדרכים אחרות לשם הבסת הכוח הקרתגי והם מינו את קווינטוס פאביוס מאכסימוס כמצביא הצבא הרומאי. קווינטוס פאביוס היה מצביא אמיץ לב ותוקפני אולם יחד עם זאת היה זהיר ומחושב ביותר. הוא החליט להילחם בצבא הקרתגי בצורת מלחמת התשה, כלומר היה שולח את צבאו לעבר הכוח הקרתגי כאילו יש בכוונתו לתקוף אותם, אולם ברגע האחרון – נסוג. טכסיסי השהייה והתשה אלו אמנם לא הביאו ניצחונות לצבא הרומאי, אבל בהחלט גרמו לעצבנות רבה בשורות הצבא הקרתגי ולמתח הולך וגובר. בדרך זו זכו הרומאים להפוגה זמנית מהקרבות, שהיו חיוניים להם לשם התארגנות מחדש, גיוס ואימון חיילים חדשים.

בשנת 216 לפנה"ס החליט הסנאט הרומאי כי הגיע הזמן לפתור את בעיית חניבעל והחלו להישמע קולות הבאים בדרישה לקרב מכריע מול הצבא הקרתגי. הדרישה התקבלה והחלו ההכנות לקראת מסע המלחמה המכריע. הצבא הרומאי מנה 80,000 חייל רגלים, 6,000 פרשים ובראשו עמדו שני שרי צבא, האחד – לוקיוס אמיליוס פאולוס, והשני – טרנטיוס וארו. לעומתם הצבא הקרתגי בראשותו של חניבעל מנה רק כ- 50,000 חיילים. אולם למרות הכוח הצבאי הקרתגי קטן, הגה חניבעל תכנית צבאית ערמומית וחכמה, והוא ערך את צבאו במישור Cannae.

בינתיים, נערך ויכוח בקרב שני שרי הצבא הרומאים לגבי צורת ההסתערות על חניבעל וצבאו.

פאולוס היה סבור כי עמדותיו של הצבא הקרתגי איתנות מכדי שיוכלו הרומאים להבקיען בהסתערות, לעומתו סבר וארו כי יש להסתער חזיתית בכל הכוח בצבא הקרתגי. ההחלטה נפלה ווארו נתן את ההוראה להסתער. הכוח הרומאי הסתער הישר אל לב המערך הקרתגי. אולם חניבעל שככל הנראה צפה מראש התפתחות זו, דילל את לב המערך שלו, בכוונה להקל על הרומאים להבקיעו בקלות. ואז, כאשר הכוח הרומאי הבקיע את המערך הקרתגי הדליל, סגר עליו מן האגפים ומן העורף הגוף העיקרי של הצבא הקרתגי וכיתר אותו לגמרי. על חיל הפרשים הרומאים שניסו לבוא לעזרת חיל הרגלים המובס, הסתערו פרשים נומאדיים והבריחו אותם משדה הקרב. לקראת סוף אותו יום לא נותר דבר מהכוח הרומאי הגדול. היתה זו המפלה הגדולה ביותר של הרומאים בהיסטוריה שלהם. לאחר קרב זה, היו מספר ערים מתוך בנות בריתה של רומא שהחליפו צדדים. סארדיניה התמרדה, ו- Capua הפכה לבירתו של חניבעל באיטליה. המנהיג הצבאי הדגול היה בן 30 כאשר נכנס ל- Capua רכוב על גבי הפיל האחרון אשר שרד את הקרבות. אחיו של חניבעל, Mago, נשלח לקרתגו להודיע על נצחון מבריק זה.

חניבעל שהה באיטליה כמעט 4 שנים וצבאו היה זקוק לתגבורת, אספקת מזון וציוד.הוא לא יכול היה להסתמך על קרתגו לשם קבלת האספקה משום המרחקים הגדולים וגם משום השליטה הימית הבלתי מעורערת של הרומאים. עקב כל זאת נבצר מחניבעל לנצל את נצחונו ב- Cannae ולצאת לכבוש את רומא עצמה. בינתיים, הרומאים זכו מחדש בביטחון עצמי ושטחים. אט אט דחקו הרומאים את רגלי חניבעל וכוחותיו לכיוון דרום ובשנת 209 כבשו מחדש את Tarentum. מצבו של חניבעל היה קשה וממשלת קרתגו סירבה לסכן כוחות צבא נוספים. חניבעל החליט לפנות בבקשת עזרה לאחיו, עזרובעל שעדיין היה באיבריה. אולם הפעם הרומאים לא הופתעו על ידי הפלישה של הצבא הקרתגי מעבר להרי האלפים. כוחותיו של עזרובעל הובסו על גדות הנהר Metaurus, קרב זה (207 לפנה"ס) סימן את ראשיתה של התפנית במלחמה הפונית ה- II.

בשנת 203 לפנה"ס נקרא חניבעל לשוב חזרה לקרתגו כדי לעזור ולהגן על העיר מפני הרומאים.

לאחר מספר קרבות מקומיים שניהל חניבעל עם יחידות רומאיות שפלשו לצפון אפריקה, הוא הכין את צבאו לקרב הסופי והמכריע. חניבעל כינס את חייליו העייפים וערך אותם במערך הגנתי ליד Zama והמתין למתקפה הרומאית שלא איחרה לבוא. בראש הצבא הרומאי עמד פובליוס קורנליוס סקיפיו. חניבעל ניסה לחזור על הטקטיקות שהפעיל בקרב Cannae אולם לא הצליח. הקרב נערך במהלך כל היום ולקראת ערב החלו הקרתגים לסגת והקרב הוכרע (202 לפנה"ס).

בעקבות התבוסה הבין חניבעל כי אין עוד טעם בלהוסיף ולהילחם ברומאים ולכן שכנע את מנהיגי קרתגו להסכים לתנאי שלום : קרתגו תוכל להוסיף לקיים ממשל עצמי בעיר, אולם תיאלץ לוותר על מושבותיה, קרתגו תשלם לרומא פיצויי מלחמה גבוהים מאוד, קרתגו לא תכריז מלחמות ולא תכרות בריתות אלא באישורה של רומא, וחניבעל אולץ להתפטר מתפקידו כגנרל. בשנת 196 לפנה"ס נבחר חניבעל לשופט בקרתגו ולקח על אחריותו לשקם את כלכלת העיר. לשם כך ערך רפורמות בכלכלה, ארגן מחדש את המסחר, החקלאות וכד'. הרומאים לא ראו בעין יפה את נסיונותיו של חניבעל וחשדו כי הוא מנסה לבנות את כוחו מחדש. כתוצאה מכך גורש חניבעל מקרתגו. הוא נמלט לסוריה לחצר המלוכה של

המלך אנטיוכוס ה- III. אנטיוכוס וחניבעל נלחמו יחדיו נגד רומא אולם כאשר הובס אנטיוכוס בשנת 190 לפנה"ס, נמלט חניבעל לכרתים ואח"כ לאסיה הקטנה. בשנת 184 לפנה"ס שימש כאדמירל בצבאות Bithynia שנלחמו נגד Pergamon אשר בת בריתה היתה רומא. בעקבות תבוסה נוספת של חניבעל מול רומא ובעלת בריתה (בשנת 182/3) התאבד חניבעל בשתיית רעל בכדי להימנע מהסגרתו לרומאים.

חורבנה הסופי של קרתגו הגיע בשנת 146 לפנה"ס. שלוש שנים קודם לכן (149) מרדו הקרתגים ברומא ופרצה המלחמה הפונית ה- III, אולם בהיעדר מנהיג בשיעור קומתו של חניבעל, החריבה רומא את קרתגו עד היסוד.
 
פסלו של חניבעל
 
 
 
 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
תוכן דירוג תאריך שם
 
המאמר אומר הכל ‏19/‏03/‏2009 חידןםכ
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
 
  תגובות  
  תקון
דן סבר   - ‏30/‏05/‏2007 11:47 
1.
  צודק - והטעות תוקנה..
הפיה הטובה   - ‏22/‏07/‏2007 15:58 
2.
 




חיפוש מותאם אישית של
חדרי משחק
משחק הממלכה
פורומים
חץ הזמן - סולאר קטאליסט
הורדות למשחק התפקידים חץ הזמן
סולאר קטאליסט מוצרים
הרפתקאות חץ הזמן
כתבות חץ הזמן
קדימונים וטיזרים
חוקרי חץ הזמן
ממלכות עתיקות - הפורטל
דרושים באתר
כתבות
כתבות מתורגמות
סיפורים
מיתוסים
אישים בהסטוריה
הספרייה
ביקורות סרטים
מיניאטורות
גלרית גולשים יוצרים
משחקי לוח וקלפים
מוזיקה
לוח אירועים
ספריית סרטים
קורסים וחוגים
קישורים
משחקי תפקידים
עולמות וערים
מילון מונחים משחקי תפקידים
דמויות
כלי נשק וחפצי קסם
הרפתקאות
משחקי מחשב
הורדות ועזרים
משחקים ברשת
משחקים
אוצרות הממלכה
יריד הממלכה - משחקים
רקעים לשולחן עבודה
שומרי מסך
משחקים סלולאריים
חזיונות וידאו
רדיו - טרובדור
קהילות - משחקי תפקידים
עולמות
כללי
Senctus Bellum
דמויות
סיפורים
גזעים
באנרים
לוח יד שנייה
משכילון
הקליידוסקופ
חברים באתר
  ערוצי RSS
  חיפוש באתר  
 
 
 
 
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות