גולשים כרגע באתר
‏יום רביעי ‏18 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
ממלכות עתיקות - הפורטל > סיפורים

רקיע כהה לנצח -ח-


7.6.2007
רקיע כהה לנצח- חלק ח'
דירוג מאמר
צפיות: 7492
רקיע כהה לנצח
 
רוג'ר העביר את היממה הבאה בחדרו שבאחוזה. הוא סבל משעמום, ועד כמה שהשתדל, לא הצליח למצוא דבר להעסיק בו את עצמו, ומיאן לנסות חדרים שלא הכיר. מדי פעם היה מטריד את ארתור באיזו אמתלת שווא, מקווה להרוג כמה דקות, ובכל אחת מפעמים אלו, ללא כל יוצא מן הכלל, רב-המשרתים היה מביט בו במורת-רוח, ומביא עבורו איזה צעצוע.

האחרון היה כדור מגומי, אשר רוג'ר הקפיץ ביאושו כנגד הקיר במשך שעה תמימה, לפני שמאס בו, וחבט בו בעוצמה. הכדור ניתז מכמה פינות בחדר לפני שמצא לו גומחה נסתרת כלשהי להסתתר בה.

רוג'ר פלט זעקת תסכול, ופרע את שערו.

כמו חיכה הוא לרגע זה (ורוג'ר חשד כי אכן כך עשה), 'נץ-הלילה' של אלקסה פתח את דלת החדר ונכנס אליו בצעדים איטיים ואציליים.

"ערב טוב לך, הרוזן דה-לואר."

הקול המלודי שפע טון משועשע כשענה "צר לי, בן-אדם, על שאתה מוצא את מעוננו כה תפל."

"אני יכול לדמיין כיצד אתה מתבדר כאן, אך אינני חפץ בזאת , ואולי שכחת לרגע, אך אני כבר אינני בן-אדם."

"אה, אבל במחשבתך אתה עדיין אחד, ומבחינתי זה כל אשר משנה. כשתחליט שאתה רוצה להיות בן-לילה, אולי אז אתייחס אליך כאחד."

"האם באת לכאן כדי להקניטני? האם ל'נץ-הלילה' הגדול אין דבר חשוב יותר לעשות?"

"התלווה אליי לארוחת הערב. אינני רוצה לסעוד לבד, ואני רואה שאתה משועמם עד כדי כאב."

"אל תדאג", הוא הוסיף, כאשר הבחין במבטו המודאג של רוג'ר, "לא יהיה שם מזון 'חי'."

וכך, מופתע מעט מהמצב ונבוך ביותר, מצא עצמו רוג'ר מסב לשולחן ארוך עם אחיה לבן-השיער של אלקסה, ותוהה מהם הדברים המונחים לפניו בצלחות כסף מבריקות.

"זוהי פשטידת דם, וזהו מטבל דם, וזוהי כאן עוגת דם – היא משובחת ביותר, האמן לי – וכאן יש צלי – של פרה. אף אחד לא מכריח אותנו להסתפק בדם אדם ותו לא. יהיה זה אכזרי מצד הכוחות שיצרו אותנו."

"ומה הם אותם כוחות בדיוק?" מיהר לשאול רוג'ר, מנצל את ההזדמנות לשנות את נושא השיחה.

"האם רוצה אתה לשמוע את האגדות העתיקות העוברות בין בני מיננו?"

"מאוד." שיקר רוג'ר.

"ובכן, הדבר יצטרך להמתין עד לאחר הארוחה. כעת, אל נא תנהג כילד נבוך, ונבור במנות כאוות נפשך. הרשה לי להבטיחך כי טעמן טוב בהרבה מכפי שאתה חושב. לא הייתי מסתפק בפחות מכך – את הטבחיות שלי אני מכשיר בעצמי."

"מזה חששתי." אמר רוג'ר מתחת לאפו, ומיהר לחפור בפשטידת הדם. היא באמת הייתה טובה מכפי שנשמעה.

"האם אתה מוצא את אחותי מעניינת?" שאל 'נץ-לילה' באדישות, כשהוא בוחן את ציפורני ידיו בקפידה מעושה.

"ביותר, אך דוחה בדיוק באותה המידה."

"האם ציפית לחתלתולה שתאמר 'הן' לכל גחמותיך?"

"נראה לי שזהו רצונה שלה ממני."

"אחותי... היא מחפשת דבר שלא תוכל לתת לה לעולם. היא מנסה לעצב אותך להיות לה למאהב המושלם."

"שאיפה גבוהה."

"אכן. גבוהה מדי בעבור בן-אשפתות שכמוך."

גבותיו של רוג'ר התכווצו. הוא החל לחוש משהו מתעורר בו בפנים, אך כפה על עצמו להיראות שליו.

"אנחנו רגישים היום, הלא כן? במה עסקת בחייך, טרם גאלה אותך אחותי מיסוריך?"

"הייתי סופר."

"האומנם? והאם הוצאת דבר מה ראוי תחת ידיך?"

"בתחילה כן, וקצרתי את פירות ההצלחה..."

"אך אז יבש המעיין."

"אכן, וכמה שניסיתי, לא הצלחתי לשחזר את הצלחותיי המוקדמות. ספרי האחרון היה כישלון חרוץ."

וולטר נראה כמהורהר, ותופף על שפתו העליונה באצבעו המורה.

"גם אני ידעתי תחושות אלו כשעוד הייתי חי. בתקופתי נהגתי לכתוב שירה."

"האומנם? אתה?!"

הערפד גיחך, מרוצה מהקנטתו של רוג'ר.

"איך בכלל הגעת ל... מצבך הנוכחי?"

"ניתן לומר שזכיתי בו בשל קשרי משפחה הדוקים." ענה וולטר וחייך במרירות.

"... אלקסה?"

"אחותי חשה שהיא זקוקה לאח קטן, ובמקרה היה לה אחד... אחד אשר גר בגפו בעיר פאריז, וניסה נואשות למצוא בית-חם לכתיבתו... ולאהבתו... אבל די בכך שאומר לך זאת, בן-אדם – אחותי לא שאלה אותי לדעתי בנושא, אבל במבט לאחור אני מודה לה שכך עשתה. חיי כבן-אדם הינם צל עלוב וחסר-משמעות לעומת חיי כבן-לילה."

"ומה לגבי חלומותיך כבן-אדם? שאיפותיך הקודמות?"

'צל-לילה' הרחיב את חיוכו המריר. רוג'ר כמעט וחש אהדה כלפיו, לולא היה הוא כה מסוכן.

"שאיפותיי האנושיות? לאחר שהשתניתי, הגשמתי אותן עד מהרה, ועד מהרה גם עמדתי על ריקנותן. מפליא, אך כאשר עומדים בדרכך מחסומים רבים, ואת צעדיך עושה אתה באיטיות, נדמה לך כי יש הרבה לפניך. לולא הקושי, לא היינו מעריכים את המטרה שלנו."

הוא עצר לרגע כדי להרהר בדבר מה.

"אך כלום בשל קושיה תהה היא בעלת ערך רב יותר מאשר לו הייתה קלה להשגה? לא, ידידי, כך או כך המטרה חסרת-טעם באותה המידה. האתגר - הוא המספק לרוח האדם את התחושה כי מטרתו ראויה היא. בלעדיו – ריקה היא כנפשה של זונה שהעבירה לילות רבים מדי על גבה."

"אך האם אין במטרה עצמה כדי לקדשה? מה משנה רמת הקושי בהשגתה? האם אין רוחך בעצמה המנחה אותך ומובילה אותך למטרותיך?"

"רוחי... אכן, מצאה היא לה מטרות נשגבות ונאצלות עד מאוד, אך מה חפץ לנו במטרות אלו באמת? מדוע זה תרצה להאכיל את הרעבים, להציל את הלוויתנים, לנדוד במרחבים, או להתעשר על חשבון החלשים? כלום אחת הן כל השאיפות, וכולן נועדו כדי לספק את צרכיה האנוכיים של רוח-האדם... או הנעלה ממנו."

"ולמה כוונתך?"

"קח את פעיל הסביבה שלך, את כוהן הדת, או את הלוחם למען החלשים – כולם כאחד מרפדים את עצמם באהבתם העצמית, שלה הם זוכים בשל מעשיהם. תחושת הצדקנות שלהם אוחזת בהם כזוג זרועות חסונות, מפנקות ואוהבות. אחת היא בעיניי אם הסיבה שבעתיה זוכה הרוח לאהוב את עצמה – בין אם החברה תסמנה כטובה או כרעה. באם אוהב את עצמי בשעה שאני שופך בני-מעיהם של נשים וילדים, האם נחות אני מזה אשר משקיע את מרצו וזמנו כדי להגן עליהם?"

רוג'ר לא מצא תשובה הולמת בנפשו, ולכן, וולטר המשיך:

"רוצה אתה לומר את מה שנראה בעיניך כברור מאליו, אך רק אמונותיך מכתיבות את התשובה לשאלה זאת, ואילו היית מחזיק באמונה שונה הייתה משתנה תשובתך. רוצה אתה להאמין באמת מוחלטת, אשר אין עליה עוררין, אך לא תוכל למצוא כזו, מכיוון שמתוך אמונותיך באה היא. הויקינגים היללו את לוחמיהם אשר טבחו באנשים לא חמושים, ואילו אנשים 'מתורבתים' ראו בהם ברברים; רוצחים שפלים ופראי-אדם. מי יאמר מיהו הטוב ומיהו הרע, ואם כן מדוע שיבחר מאן דהו לכבד את אמונותיהם של אחרים, כאשר אינן תואמות את חפץ נפשו?"

"אם כן, אתה מאמין שעלינו לעשות ככל העולה בדעתנו, בלי להתחשב בתכתיביה של החברה."

"בלי להתחשב בתכתיביהם של אלו, אשר אינם מבינים אותנו, ולפיכך אינם זכאים לשפטנו."

"או במילים אחרות – עשה כרצונך ולעזאזל התוצאות. למרות שהדוגמאות שלך היו קיצוניות לטעמי, אינני מוצא פסול עקרוני בטענתך. אפילו הייתי עשוי להסכים עימך."

"אה, מוחך עשוי להסכים איתי, אבל ליבך... לא, הוא עדיין לא במקום זה."

"אם ציפית שאתחיל לרצוח ילדים להנאתי כעת, צר לי לאכזבך."

"כנראה שכך... אבל די לזאת כעת. האם יצא לך כבר לעמוד על כוחותיך החדשים?" שאל וולטר.

"נראה שיש לי יכולות שליטה על אנשים שאין לאלקסה. וגם, יכולת לנוע במהירות."

"נחמד... אבל תצטרך לטפח אותם, אם ברצונך ליהנות מהם. כישורים מיוחדים אשר טופחו במשך השנים יכולים להיות שימושיים ביותר, אתה יודע."

רוג'ר הנהן באיטיות, ותהה באילו כוחות מיוחדים מחזיק היושב מולו, והאם יאלץ להתמודד איתם אי-פעם.

"קח אותי, למשל. אני השקעתי שנים רבות, שבהן סבלתי יסורים ומכאובים, אבל הודות להן פיתחתי, בין היתר, יכולת עמידות גבוהה לרבים מסוגי הרעלים והסמים, כמו למשל אלו שאכלנו ושתינו יחדיו כרגע."

"כן..." אמר רוג'ר והנהן מוכנית, אבל אז עיכל מוחו את הדברים שזה אך שמעו אוזניו.

"מה אמרת כרגע?"

"ובכן, דאגתי שיוסיפו למזון שלנו מספיק סמים מאלחשים כדי שאפילו ערפד יאבד את הכרתו. אני מניח שהם יתחילו להשפיע עליך בכל רגע."

'אוי, חרא!' חשב רוג'ר.

"וכי למה ומדוע טרחת לעשות את זה?" הוא שאל בקול רגוע ככל שיכל.

"אם אגלה לך עכשיו, זה לא יהיה מעניין, נכון?"

חיוך מרושע עלה על פניו של וולטר. ניביו החשופות ועיניו, שגוון אדמדם קל פשה בשחור העמוק שלהן, שיוו לו מראה של שד.

רוג'ר אכן החל לחוש שראשו כבד עליו, ובעוד ראייתו מיטשטשת, פלט גידוף ארוך ומפורט.

"פשוט, כשאחותי מחוץ לעיר, חשבתי שאשתעשע בך קצת"...

 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
מאמר זה לא דורג עדיין ע"י גולשים , היה הראשון לדרג את המאמר
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
 
  תגובות  
  :)
קרן   - ‏13/‏06/‏2007 16:29 
1.
  מעולה כרגיל :)
הפיה הטובה   - ‏16/‏06/‏2007 16:00 
2.
  אחלה סיפור
נתנאל   - ‏30/‏06/‏2007 21:06 
3.
 




חיפוש מותאם אישית של
חדרי משחק
משחק הממלכה
פורומים
חץ הזמן - סולאר קטאליסט
הורדות למשחק התפקידים חץ הזמן
סולאר קטאליסט מוצרים
הרפתקאות חץ הזמן
כתבות חץ הזמן
קדימונים וטיזרים
חוקרי חץ הזמן
ממלכות עתיקות - הפורטל
דרושים באתר
כתבות
כתבות מתורגמות
סיפורים
מיתוסים
אישים בהסטוריה
הספרייה
ביקורות סרטים
מיניאטורות
גלרית גולשים יוצרים
משחקי לוח וקלפים
מוזיקה
לוח אירועים
ספריית סרטים
קורסים וחוגים
קישורים
משחקי תפקידים
עולמות וערים
מילון מונחים משחקי תפקידים
דמויות
כלי נשק וחפצי קסם
הרפתקאות
משחקי מחשב
הורדות ועזרים
משחקים ברשת
משחקים
אוצרות הממלכה
יריד הממלכה - משחקים
רקעים לשולחן עבודה
שומרי מסך
משחקים סלולאריים
חזיונות וידאו
רדיו - טרובדור
קהילות - משחקי תפקידים
עולמות
כללי
Senctus Bellum
דמויות
סיפורים
גזעים
באנרים
לוח יד שנייה
משכילון
הקליידוסקופ
חברים באתר
  ערוצי RSS
  חיפוש באתר  
 
 
 
 
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות