גולשים כרגע באתר
‏יום רביעי ‏18 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
ממלכות עתיקות - הפורטל > סיפורים

דמדומי ליוס חלק א'


11.2.08
דמדומי ליוס פרק שני
דירוג מאמר
צפיות: 7489

פרק שני

פתחתי באיטיות את עיניי. ראשי היה מונח על קרקע קשה וקרה, כל שראיתי היה צבעים רבים ומטושטשים. שכבתי על האדמה רגעים ארוכים, ממתין עד שמבטי יתחדד ויתאפשר לי לראות בבירור. באיטיות חלק מהצבעים החלו לדאות ולהעלם, בעוד צבעים אחרים גדלו וקיבלו צורה.

שכבתי מספר דקות נוספות עד שהבנתי שראייתי חזרה לתקינותה. היבטתי בעצים שמעליי, בעלים הנעים קלות עם משב רוח בלתי מורגש, באבק הנראה בקרני האור החלושות שחודרות בין אותם עלים.

דאגה החלה להופיע בליבי. לא שמעתי אף לא צליל חלוש מאז שהתעוררתי. פתחתי באיטיות את פי ולפתע שמעתי רחש עלים חלוש. עברתי במהירות לישיבה, לפתע כאב חד פילח את ליבי. לרגע ראיתי פיגיון שקוף חודר לליבי, אך התמונה במהרה נעלמה. ישבתי, ידיי צמודות לחזה, נושם עמוקות ומזיע. מקור הרעש עמד מולי, סנאי קטן, מחזיר לי מבט חלול.

הרגשתי שניהיה קר יותר, צמרמורת קלה עברה בגופי. נעמדתי באיטיות, מצפה לכאב החזק שיופיע שנית, אך זה לא בא. כאשר התייצבתי, בחנתי באיטיות את הסביבה. נראה שעמדתי על אי, אך בלי המים. הייתי מוקף עצים, אך מאחורי העצים לא היה כלום. ראיתי מבין העצים בהמשך הרים וגבעות, אבל מעבר אליהם, לא משהו מוגדר. מבטי המשיך לנוע סביבי, חיפשתי דרך להתקדם, דרך שלא תכלול את האפשרות לצנוח למותי, לפחות באופן הקלוש ביותר.

הבחנתי מבין זוג עצים באדמה נוספת. התקדמתי לעברה, עברתי דרך השיח ועברתי בין העצים הצמודים עם טיפת מאמץ. כשתי מטרים אחרי שחתיכת האדמה שעמדתי עליה מסתיימת, התחילה חתיכת אדמה נוספת. העצים על האדמה השניה היו סבוכים ולא התאפשר לי לראות מה יש בהמשך, אך בהיעדרות אפשרות טובה יותר, החלטתי לזנק.

זה היה מאותם רגעים שבהם אני שמח במיוחד על האימונים הקשים שעברתי כשהייתי צעיר יותר. הזינוק היה פשוט, אבל הנחיתה קצת יותר קשה מהרגיל. הסתכלתי אחורה וראיתי שמתחת לאי שעליו הייתי, אין כלום, מרחף בשמיים. ושיערתי שחלקת אדמה זו לא שונה כלל.

עברתי בין העצים, מנסה להקשיב לצלילים שמעבר, בכדי לדעת מה מצפה לי. לא זכרתי מתי הייתה הפעם האחרונה שהייתי כה זעיר, אך התנאים חייבו אותי. הייתי כנראה יכול לעשות קצת מחקר לפני שהייתי מגיע, אבל כנראה זה לא היה מניב פירות, הרי אף אחד לא חזר מכאן בחיים, עדיין.

המקום היה שקט, רחש עלים קל, זימזום דבורים, שירת ציפור יחידה על צמרת אחד העצים. זה הפתיע אותי, בנאדם לא ישאר בדממה אלא אם יודע שיש מישהו שיכול לאתר אותו, אבל הנה, ברגע שיצאתי מבין העצים, ראיתי אדם אשר עומד בדממה ומביט לכיווני.

שלחתי אוטומטית את ידי אל חרבי, אך האדם לא נע כלל. עם היד על הניצב, עברתי מעל השיחים והתקרבתי. נעצרתי כמה מטרים לפני האיש. "מי אתה?" שאלתי בחשד.

נראה כאילו רק עכשיו האיש ראה אותי, הוא הביט לכיווני, אך ראה משהו אחר לחלוטין. נשימותיו היו כבדות, עיניו הביעו כאב וכעס, שיגעון, הוא שתק לרגע. "מי אתה?" הוא שאל בקול נמוך כבד ואיטי.

הרגשתי שאם אני אתעקש שיענה לי קודם, זה לא יעזור לי "ריימוס" עניתי בפשטות, לא מצפה שיבקש לפרטים או יכיר בשם.

"גרינדייל" הוא אמר בלחש, אפשר היה בקלות לטעות בין קולו למשב רוח חלש. היבטתי בו בהפתעה, זה לא היה הגיוני.

"מה אתה עושה כאן?" שאלתי בשקט, מנסה לשמור על אותה נימה כמו שלו.

מבטו עבר לאדמה, באיטיות החל לעלות עד שנתקבע על החרב. לרגע, הייתי בטוח שראיתי ניצוץ של נבונות בעיניו, אך זה ישר נעלם ברגע שהוא זינק לכיווני.

למזלי, שמרתי על מרחק והוא לא יכל לתפוס אותי בקלות שהיה מעדיף. קפצתי הצידה, מאפשר לגוף ליפול לאדמה הקשה ושלפתי את החרב. "תביא אותה" הוא דרש, נעמד במהירות לרגליו.

הוא זינק פעם נוספת, בתנועה אופקית מהירה חתך עמוק הופיע לאורך כל גופו והוא נפל לאדמה. היבטתי למטה, מצפה לראות על פניו הבעת כאב ויסורים, אך המצב היה שונה לחלוטין. עיניו נראו צלולות ושמחות, מלאות תקווה. "תודה" הוא אמר בעוד ליבו מפסיק לפעום.

עשיתי משהו טוב, אך מסיבות שונות, חשבתי לעצמי. לא היה איכפת לי. לא ממנו, לא ממה שעשיתי. הייתה לי מטרה, הגופה לא חשובה יותר, היא לא יכולה הייתה לספק לי מידע.

התכופפתי מעט אל הגופה, מנקה את הדם על הבד הקרוע. כעבור כדקה, לאחר שהשתכנעתי שאי אפשר לנקות את חרבי מעבר למצבה הקיים, בעוד ששאריות דם קרוש עדיין נראו עליה, נעמדתי והחזרתי אותה לתוך הנדן.

התבוננתי סביבי לרגע והחלטתי להמשיך בדרכי. בהמשך הדרך, ראיתי את השביל שוב נעלם בין העצים, התעלמתי מהאיים הנוספים שריחפו מסביב. הרמתי את ראשי, מעל העצים במרחק, היה הר גדול שאת פיסגתו אי אפשר היה לראות. בקצב מהיר, פתחתי בהליכה לעבר ההר.

לא הבחנתי ברגע שבו שירת הציפור הנחלשת הופסקה, אך הדממה שהיא הותירה אחריה העיקה מעט.

לאחר כחצי שעה, פחות או יותר, הגעתי אל העצים. שיערתי שאצתרך לנוע זמן מה דרך היער הדל עד שהגיע אל ההר ונכנסתי פנימה. צליל שבירת הקוצים היבשים נשמע תחת כובד משקלי בעוד רגלי דרכה בשיחים. משב רוח קליל הורגש בין גזעי העצים בעוד המשכתי, אך מלבד הרעש אשר צעדיי גרמו לו ורחשושי העלים, לא נשמע צליל נוסף.

חשתי בתיסכול המצטבר, "אנשים פה שקטים מידי" חשבתי לעצמי, בעוד היבטתי באדם נוסף שעומד קפוא ודומם, בין העצים. הוא היה לבוש בסמרטוטים מלוכלכים, שיערו היה אפור ודל, עיניו ממוקדות במשהו שלא נראה לעין.

"שלום" הוא אמר ברוגע, בלי להעביר את מבטו אליי. היד שלי נעה מידית לחרבי, עיניי היו נעוצות בו, מוכן לכל תנועה. "אין בכך צורך" הוא המשיך "אני לא כמו.." הוא נעצר לרגע "האחרים".

זה לא היה משכנע במיוחד והשארתי את ידי על חרבי. "מה הבעיה אצל האחרים" שאלתי, מנסה לקבל כמה שיותר מידע.

"הם" הוא נאנח "שהו במקום יותר מידי זמן, לא הצליחו לצאת" הוא הסביר. מבטו נשאר לא ממוקד, אך קולו היה חד וברור, הוא נראה שפוי "הגעתי לכאן לפני כשבועיים, המקום עוד לא השפיע עליי, אך כמעט איבדתי כל תקווה" הוא סיים. חיכיתי מספר רגעים שימשיך, אך הוא נשאר קפוא.

"בוא" הוא אמר בשקט וצעד מעבר לשיחים. היססתי, אך חשתי שהוא היחיד שיכול לספק לי מידע, אין ברירה.

עברתי אחריו דרך השיחים. הוא נעמד ליד הקצה של חלקת האדמה והביט למרחק, לעבר ההרים אשר נראו באופק.

"כולנו הגענו לכאן עם נשק כלשהו. כולנו חקרנו על המקום לפני שניסינו להכנס. כולנו באנו עם ביטחון. אבל אף אחד מאיתנו לא הצליח לצאת" קולו נשמע רגוע, אך הצלחתי לחוש במעט יאוש בקולו "כאשר מישהו חדש מגיע לכאן, כולנו חשים. עם הזמן הותאמנו לאזור, וחשנו בקלות בשינויים, מזעריים כמה שיהיו. הרוב התעלמו מהשינויים, התרגלו לכך והדבר לא התריד את נפשם."

"אך אחד השינויים האחרונים," הוא המשיך "היה בו משהו מיוחד. כולם קיבלו תקווה, מישהו יצליח לצאת מן המקום. לצערם של רבים, היה מאוחר מידי בשבילם, ושפיותם הרעועה מנעה מהם להבין את המתרחש."

היבטתי גם אני לעבר ההרים, סופג כל מידע שאני יכול "התקווה נבעה מנשק מסוים שהגיע לכאן" שמעתי את קולו, אשר נשמע כרגע מרוחק. "תודה" לפתע הבנתי הכל, אך היה מאוחר מידי, הוא הצליח להוריד את הגנותיי.

לפני שהספקתי להגיב, ידו שלפה את חרבי במהירות והוא דחף אותי מהקצה בחזקה. בעוד נפלתי למטה במהירות, מבטי נעוץ בפניו השמחות, מלאות התקווה, הבנתי משהו.

אם אני רוצה להמשיך בדרך שתכננתי לעצמי, משהו חייב להשתנות. משהו בי.

בעוד גופי ממשיך לצלול למטה, צרחות מקפיאות דם נשמעות בראשי ואני מתחיל לאבד הכרה.

למרות הכל, לא חשתי דאגה, ידעתי, שאין זהו הסוף. שום דבר לא מסתיים כאן, חוץ מחיו של האדם הזה, שהצליח לרמות אותי.

כאן, קו המחשבה שלי נקטע, והתעלפתי.

נכתב על ידי סלבה, sliver

 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
תוכן דירוג תאריך שם
 
‏14/‏02/‏2008 Lycaon
 
‏14/‏02/‏2008 הפיה הטובה
 
‏19/‏02/‏2008 Dea Amabilis
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 6 תגובות
 
  תגובות  
  אני מצטערת מראש
הפיה הטובה   - ‏12/‏02/‏2008 14:43 
1.
  אבל אני עדיין מחכה להמשך כדי
הפיה הטובה   - ‏12/‏02/‏2008 14:44 
2.
  טוב
Lycaon   - ‏12/‏02/‏2008 15:44 
3.
  פתרון
יד האלוהים   - ‏13/‏02/‏2008 01:52 
4.
  אני יודע..
sliver   - ‏15/‏02/‏2008 09:09 
5.
  ובכן
Dea Amabilis   - ‏19/‏02/‏2008 09:06 
6.
 




חיפוש מותאם אישית של
חדרי משחק
משחק הממלכה
פורומים
חץ הזמן - סולאר קטאליסט
הורדות למשחק התפקידים חץ הזמן
סולאר קטאליסט מוצרים
הרפתקאות חץ הזמן
כתבות חץ הזמן
קדימונים וטיזרים
חוקרי חץ הזמן
ממלכות עתיקות - הפורטל
דרושים באתר
כתבות
כתבות מתורגמות
סיפורים
מיתוסים
אישים בהסטוריה
הספרייה
ביקורות סרטים
מיניאטורות
גלרית גולשים יוצרים
משחקי לוח וקלפים
מוזיקה
לוח אירועים
ספריית סרטים
קורסים וחוגים
קישורים
משחקי תפקידים
עולמות וערים
מילון מונחים משחקי תפקידים
דמויות
כלי נשק וחפצי קסם
הרפתקאות
משחקי מחשב
הורדות ועזרים
משחקים ברשת
משחקים
אוצרות הממלכה
יריד הממלכה - משחקים
רקעים לשולחן עבודה
שומרי מסך
משחקים סלולאריים
חזיונות וידאו
רדיו - טרובדור
קהילות - משחקי תפקידים
עולמות
כללי
Senctus Bellum
דמויות
סיפורים
גזעים
באנרים
לוח יד שנייה
משכילון
הקליידוסקופ
חברים באתר
  ערוצי RSS
  חיפוש באתר  
 
 
 
 
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות