גולשים כרגע באתר
‏יום ראשון ‏22 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
ממלכות עתיקות - הפורטל > כתבות

הבונים החופשיים


11.8.2008
הבונים החופשיים בארצות הברית
דירוג מאמר
צפיות: 7787

הבונים החופשיים בארה"ב

כבר יותר מ-200 שנה ממלאים הבונים החופשיים וטקסיהם תפקיד מסתורי בחברה האמריקאית. במשך מאות שנים חושבים שיש מזימה להשתלט על אמריקה מצד הבונים החופשיים, האגודה החשאית הותיקה בעולם.

הבונים החופשיים הובילו את המהפכה, מילאו תפקידי מפתח בהכרזת העצמאות של אמריקה, בעיצוב פני האומה ובתכנון עיר הבירה. ההיסטוריה שלהם רצופה בלא מעט תיאוריות קונספירציה, שלפיהן הם ממתינים לרגע המתאים להשתלט על העולם, שהאחווה אינה אלא רשת סודית להשתלטות על עמדות כוח במוסדות השלטון, שהם עומדים מאחורי שורה ארוכה של רציחות מסתוריות מג'ק המרטש ועד להתנקשות בחייו של הנשיא קנדי.

בשנים האחרונות, הצטברות של חשדות עוררה עניין מחודש ברעיון ישן, שלפיו, ארה"ב נמצאת בשליטתה של אגודה חשאית. מדובר בארגון אזרחי עולמי המונה כ-2 מליון חברים בארה"ב – "הבונים החופשיים", ובנוסף לכך, שוושינגטון, עיר הבירה, מהווה את מוקד הקנוניה. הסמלים המוסתרים באנדרטאות השונות מגלים את נוכחותם של הבונים החופשיים ומגביר עוד יותר את חרושת השמועות. לעומתם, ישנם סמלים גלויים יותר בוושינגטון כמו המחוגה ומד-הזווית, סימן פומבי המצוי בכל לשכה של הבונים. ישנם גם סמלים אחרים שלהם, סמויים יותר. אפילו על שטר הדולר, כך טוענים, מופיעים קודים סודיים המובנים לכל חברי הארגון באשר הם ומציינים את מזימות ההשתלטות. (מדובר על המשולש ובו דמות עין הרואה כל המופיעה בצידו האחורי של שטר הדולר).

החוקרים מתייחסים בגיחוך לטענות אלו, הם אומרים כי אנשים מטפחים את תיאוריות הקשר ומוציאים אותם מכלל פרופורציה. האמת אודות הבונים החופשיים באמריקה מוזרה יותר מאשר תיאוריות הקשר הללו.

הסיפור מתחיל באנגליה, בימי האבות המייסדים של הבונים החופשיים, אף אחד אינו יודע בוודאות כיצד זה קרה, אך גילדת בנאי האבן מימי הביניים היתה במאה ה-18 לארגון נפרד לחלוטין המצוי בידי אצילים בעלי תודעה פוליטית. באותה תקופה הגילדה היתה המבנה החברתי החזק ביותר של בעלי המקצוע, וסיפקה עבודה, בטחון, חברה וחינוך. כדי לשמור על כוחה של הגילדה היו החברים בה נשבעים לסודיות ואת רזי המקצוע היו מעבירים לחניכים רק לאחר שהוכיחו שהם בגיל המתאים, שהם אנשים חופשיים, בריאים ומאמינים בכוח עליון. במהלך השנים הצטרפו לגילדה גם אנשים שאינם שייכים למקצוע וזאת בגלל שנמשכו לאווירה החברתית, לדיונים הפילוסופים שהיו נהוגים בה. הבונים החופשיים הללו רצו להקים מועדון חשאי כדי לקדם את רעיונותיהם מתקופת ההשכלה כגון: מדע, הגיון, שוויון, חופש מחשבה. היה עליהם להתפתח כאגודה חשאית בגלל השליטה של הכנסייה באותה עת. באמצע המאה ה-18 הוציא האפיפיור צו רשמי שאוסר על קתולים להצטרף לאגודה וזאת משום שהבונים החופשיים היו מטבעם מסירים מגבלות דתיות וקיבלו לשורותיהם אנשים בעלי אמונות דתיות שונות, ובעיני מי שמאמין שהכנסייה הקתולית היא מרכז העניינים, נראה כי הבונים החופשיים הינם עניין מפחיד. למרות זאת, התפשטה האגודה במהירות משום שייצגה דרך מחשבה חדשה על העולם, על העתיד. היו ביניהם הוגי דעות חשובים כמו וולטייר בצרפת, מוצרט, הלורד ביירון, בטהובן ועוד רבים וטובים. בנג'מין פרנקלין היה בין הראשונים שהצטרפו לאגודה האמריקאית, הוא עבר את טקס החניכה המוזר של האגודה בפילדלפיה בשנת 1731. אחדים מהחוקרים סוברים כי הטקסים של הבונים מקורם ביהדות הקדומה, עוד מימי שלמה המלך, לפני כ-3000 שנה. הם עוסקים במוות ובתחייה, המהווים נושאים בסיסיים אצל הבונים החופשיים.

החשאיות של הבונים החופשיים ונכונותם לקבל בני דתות שונות, עוררו חשדות רבים כלפיהם. באמצע המאה ה-18 עם פרסום צו האפיפיור, החלו להישאל שאלות רבות כאשר העיקרית ביניהן היתה: מה הסוד של הבונים? באותה תקופה היתה חשיבות להשתייכות לכת זו או אחרת בנצרות, ואילו הבונים החופשיים באו וטשטשו את ההבדלים, ולכן נתפסו בעיני רבים כמי שמערערים את יסודות החברה. הבונים החופשיים התפשטו ברחבי המושבות באמריקה, ועד שנות ה-70 של המאה ה-18 החלו להרגיש את ריח המהפכה הנישא באוויר, כשהבונה החופשי פול ריוויר היה בין מוביליה.

"מסיבת התה" של בוסטון (אחת מהפעולות אשר הובילו לעצמאות הקולוניות הבריטיות באמריקה) היתה אחד האירועים בו ניתן לראות כיצד הבונים החופשיים קשורים לאירועי המהפכה האמריקאית מכיוון שטברנת "הדרקון הירוק" בבוסטון היתה מקום המפגש של הבונים, ושם התקיימו פגישות רבות הקשורות ל"מסיבת התה".

המהפכה שהושפעה מרעיונות הבונים, יצאה לדרכה, ובעוד האומה החדשה מגדירה את עצמה, הציע הבונה החופשי בנג'מין פרנקלין שינוי חשוב. בטיוטת הכרזת העצמאות שניסח תומס ג'פרסון נכתב: "...אנו מאמינים כי אמיתות אלה מקודשות ולא ניתנות להכחשה..." – המילה "מקודשות" הטרידה את פרנקלין, שהיה כבר במעמד "רב בונה". הרי אמריקה של הבונים החופשיים, בהתאם לרעיונות ההשכלה, אמורה להיות מושתתת על חשיבה הגיונית ולא על אמונה ופרנקלין החליף את המילה "מקודשת" בביטוי מתאים יותר מבחינתו "ברורות מאליהן".

הכרזת העצמאות היא חלק מהעולם האינטלקטואלי של הבונים, עולם שבו האל אמנם קיים, אבל לא מדגישים בו את הקווים המפלגים בדת. הנצרות לא עמדה במרכז מערכת האמונות שלהם,

אלא הם תפסו עצמם כנוצרים במובן הרחב, הם דיברו על השגחה עליונה אבל לא דיברו על אלוהים, הם דיברו על האמונה שבאדם ועל חשיבות המעשים הטובים בחיים (בעולם הזה), על סובלנות, קידמה, על הצורך של בני האדם לשתף פעולה כדי לשנות את החברה. מבין 56 החתומים על הכרזת העצמאות האמריקאית, 9 היו בונים חופשיים גלויים. אולם הבונה החופשי הבולט ביותר בקרב האבות המייסדים היה לא אחר מאשר ג'ורג' וושינגטון ולעובדה זו יש חשיבות רבה. וושינגטון הצטרף לבונים כשהיה בן 20. עם פרוץ מלחמת העצמאות, התאמץ וושינגטון להפוך את הצבא המבוסס על פשוטי העם, לכוח לחימה מגובש. לשכות של הבונים החופשיים שהוקמו במחנות הצבאיים סיפקו מקום לדיונים והיוו מקור לזהות האמריקאית המתגבשת.

המושבות היו שונות זו מזו בהשתייכות הדתית שלהן, אך הבונים החופשיים התעלו מעל למחיצות אלו וסיפקו תחושת זהות משותפת וחברות שנחוצה מאוד לשמירת המורל ואחוות הלוחמים. אולם, בראשיתה, לא היטיבה המלחמה עם כל האמריקאים. וושינגטון ידע שבלי אספקה ובלי קצינים טובים, המהפכה לא תצליח. חברו של וושינגטון באגודה, בנג'מין פרנקלין "טיפל" בבעיה ושכנע את מלך צרפת להצטרף למלחמה הבעל ברית של האמריקאית. סיוע נוסף הגיע מצידו של הברון הגרמני, פון שטייבן שהיה גם הוא בונה חופשי, ובעזרתו כוחותיו של וושינגטון התגברו על הקשיים ואלי פורג'. גם המרקיז דה-לאפייט שהיה בונה חופשי סייע להביא נצחון אמריקאי מול הבריטים ביורקטאון. בלי ההנהגה של הבונים החופשיים, אולי המהפכה לא היתה מצליחה. עם סיום הקרבות ראו אמריקאים רבים בבונים החופשיים ארגון פטריוטי לאומני. אמריקה היתה עכשיו חופשית, וושינגטון הושבע כנשיא בשנת 1789, על גבי ספר תנ"ך שנלקח מלשכת בונים.

בעוד האמריקאים מתוודעים להיסטוריה של הבונים החופשיים, הם גילו שחלק מהסיפורים מזעזעים, מוזרים ומשונים ביותר. בימים הראשונים של הרפובליקה, לנשיא וושינגטון שהיה חבר בכיר בארגון היה תפקיד מכריע בתכנון עיר הבירה שתשא את שמו. בשנת 1791 הזמין אליו וושינגטון את לוחם המהפכה פייר לאנפן בכדי לעבוד על תכנון העיר. התכנית שיקפה את אמונותיו של וושינגטון, למשל התעקשותו שאזור המרכז יהיה ריבוע בן 16 קמ"ר בדיוק. העיר תוכננה באופן מדעי וגיאומטרי. הדבר נעשה ככל הנראה בכדי להעביר מסר חשוב והוא שבניגוד לסדר הישן שבו הדת שלטה בחיי האנשים, הרי שבסדר החדש ההיגיון, החשיבה, הגיאומטריה יהיו הכוחות החדשים שישלטו בחיי בני האדם. ניתן לראות בעיר את הסמלים הגיאומטרים של הבונים החופשיים: את המשולש (מושג השילוש), והריבוע (מושג הארבעה, הריבוע מושלם כסמל לשלמות העיר). הבונים החופשיים במאה ה-18 הבינו את כוחם של הסמלים בהעברת מסרים ורעיונות פסיכולוגים ופוליטיים. הסמל המוכר ביותר של הבונים הוא המחוגה ומד הזווית, אלו הם כלי עבודה פשוטים של הבנאים מימי הביניים והם מזכירים לבונה להיות ישר, לשמור על אמינות ולשמור על מוסריות. ישנם חוקרים הרואים במחוגה ובמד הזווית בוושינגטון חלק מהתכנון האופייני לבונים החופשיים.

הסמלים המוצפנים המשולבים בעיר החלו אצל וושינגטון, לדעת חוקרים אלו, אך התפתחותם נמשכה לאורך השנים. קצה המחוגה הוא בניין הקפיטול, ציר אחד של המחוגה מגיע אל הבית הלבן והשני יוצא מהקפיטול אל אנדרטת ג'פרסון. מד הזווית הוא מאנדרטת לינקולן אל הבית הלבן ולאנדרטת ג'פרסון.

בין אם קיימים בה יסודות של הבונים החופשיים ובין אם לאו, האומה חגגה את הקמת הבירה החדשה בהתלהבות. ב- 1793 הבונים החופשיים התבקשו להניח את אבן הפינה לבנין הקפיטול של ארה"ב, ג'ורג' וושינגטון לבש את לבוש הטקס של הבונים, וערך את הטקס שכלל משיחה ופיזור של תירס, יין ושמן. התירס מסמל שפע ושגשוג, השמן מסמל שלום והיין מסמל אושר. הם התייחסו לקפיטול כאל המקדש הראשון שהוקדש לריבונות של העם.

הכבוד הפומבי שהעניק הנשיא לבונים החופשיים הביא את האחווה למסלול מהיר לקראת תפיסת עמדות כוח והשפעה. אולם כוח זה יקרוס לפתע בשנת 1826, עם האשמה ברצח. לפתע מצאו עצמם הבונים נמצאים במרכז תיאורית הקשר הראשונה בארה"ב. זה התחיל בצרפת בה הפכה המהפכה הצרפתית לשלטון אימים של רובספייר. אלפים נשלחו לגליוטינה בשם החירות. בשנת 1798 הופיע באמריקה ספר מזעזע שטען שהמהפכה הצרפתית והשלטון שבא אחריה היו למעשה פרי עבודתה של קבוצה קטנה של עובדי שטן במסווה של הבונים החופשיים, שנקראה "האילומינטי". תיאורית הקשר של הבונים החופשיים והאילומינטי התבססה על נתונים שגויים. לפי תיעוד היסטורי ניתן היה להוכיח כי האילומינטי התקיים כאגודה פחות מ-10 שנים וחוסל בשנת 1785. למרות גל החשדות, עד אמצע המאה ה-19, היו הבונים החופשיים בעמדות מפתח בכל רחבי המדינה. אולם עמדת הכוח שלהם התערערה בעקבות פשע וטיוח.

טקסי חניכה מהווים חלק מרכזי אצל הבונים החופשיים, טקסים אלו נסמכים על מסורות בנות אלפי שנים. כל בונה חופשי עובר אותם ונודר נדר המבטיח מוות לכל מי שחושף את סודותיהם. בשנת 1826 הפר ויליאם מורגן את הנדר, הוא הודיע על כוונתו לפרסם ספר שיחשוף כל פרט הקשור גם לטקסים החשאיים של הבונים. עד מהרה מצא עצמו ויליאם כלוא בגין עבירה פעוטה של אי תשלום חוב כספי. הבונים החופשיים סביבו נקטו בצעדים רבים בכדי לעצור בעדו. אך לאחר שלא הצליחו הם חטפו אותו באמצע הלילה מבית הכלא ומאז לא ראו אותו יותר. 4 אנשים, כולם בונים חופשיים נעצרו והואשמו בחטיפה. במקביל נעשו ניסיונות טיוח רבים. ארגונים שהשתייכו לבונים ניסו לסלק עדים מהאזור, שריפים השייכים לארגון היטו את דעתם של המושבעים וכד'. לאחר שנגזרו על הנאשמים עונשים קלים, קמה זעקה ציבורית. דעת הקהל הרשיעה את כל הבונים החופשיים, ולא רק קבוצה מקומית של בונים אשר יצאה מכלל שליטה. הציבור האמריקאי החל לראות את הבונים באור אחר. הטענה היתה שהבונים טענו לשוויון ולעולם שוויוני אך למעשה היה זה עולם מרובד ומפולג עד מאוד.

ב- 1831, במערכת הבחירות לנשיאות, התנועה נגד הבונים החופשיים כבר צברה כוח פוליטי רב. אך למרות זאת, המתנגדים הפסידו בבחירות לנשיאות ב-1832 לאנדרו ג'קסון שהיה דמוקרט ובונה חופשי. אך הנזק כבר נגרם מה שהוביל לסגירת לשכות רבות. הבונים עלולים היו להיעלם לגמרי מארה"ב בעקבות פרשת מורגן, אך ב-20 שנים הבאות הצליחו להמציא עצמם מחדש כארגון צדקה גדול אך בפרופיל נמוך.

הם כבר לא התפארו בעוצמה שיש בידיהם ולקראת שנות ה-60 של המאה ה-19 חוזרים הבונים ומתחילים שוב לצבור תאוצה. האיש שהיה אחראי לצמיחתם בתקופה זו היה אלברט פייק. למרות שהיה דמות שנויה במחלוקת, נחשב פייק לאיש אשכולות בעל ידע בתחומים רבים. אחד ההישגים הבולטים שלו היה שיכתוב של הטקסים. הוא כתב את ספרו "מוסר ואמונה מוחלטת" ועסק בקסמי הדת הקדומה, בפילוסופיה, הוא הזכיר בספר את הדרואידים ואת הגנוסטיקה. פייק שילב בין דתות קדומות, אסטרולוגיה, מיתוסים ואגדות ויצר מערך חדש של 33 טקסי חניכה של הבונים. תיאורית הקשר טוענת שטקסים אלו הם המפתח להבנת האמת אודות הבונים החופשיים. אלו הדוגלים בתיאורית הקשר טוענים כי הדרגים הגבוהים של הבונים לומדים את טיבה האמיתי של קנונית הבונים החופשיים ושאמת זו מוסתרת מעיני הדרגים הנמוכים באחווה. את האליטה של הבונים החופשיים של פייק מהווה דרג 33 שנקרא "המפקחים הכלליים" בדרג זה נכללו הנשיא הנרי טרומן, הגנרל דגלאס מקארת'ור וג'י אדגר הובר. כל אחד מהם, לטענת המאמינים בתיאורית הקשר, סידר את העניינים כך שיוכלו לשמור על השליטה בארה"ב.

ההאשמה החמורה ביותר כנגד הבונים החופשיים היא שהם עוסקים בעבודת השטן. נראה כי האשמה זו נובעת בין השאר מקטע אחד בספרו של פייק : "...לוציפר, בן השחר, האם זהו נושא האור, אשר בתפארתו מסנוור את נשמות החלושים והאנוכיים? אל תפקפקו !..."

על פי הבונים החופשיים, כוכב השחר הוא כוכב נוגה הקרוי בלטינית לוציפר כאשר הפירוש המילולי הוא "נושא האור". טענתם היא שכאשר פייק כתב זאת הוא התכוון באומרו "לוציפר" לכוכב נוגה המבשר את בוא השחר ונושא את האור לאנושות. לדבריהם, לרוע המזל, בטקסטים אחרים לוציפר הוא השטן ומכאן זה נמשך כך שנראה כאילו הוא משבח ומהלל את השטן בעוד שזו לא היתה הכוונה. מיתוס לוציפר נוצל על ידי סופר צרפתי שכתב חוברות וספרים בגנות הבונים החופשיים בסוף המאה ה-19, אולם ב-1897 הודה הסופר בגלוי שתיאורו את פייק כעובד שטן היה תרמית. חסידיה הנלהבים של תיאורית הקשר רואים את סימני השטן אפילו בפריסת הרחובות בעיר וושינגטון. בתכנון העיר, לדבריהם, ניתן לראות צורה של פנטקל (כוכב מחומש) הפוך כששניים מהקודקודים בולטים וכשמסתכלים בכוכב ניתן להבחין בפני השטן. הם מאמינים כי זה שזור בתכנון כל העיר. מעט מאוד אנשים מאמינים שפניו של השטן משורטטים ברחובות וושינגטון, אולם אין תעלומה גדולה יותר הקשורה בבונים יותר מאשר השמועה המסתובבת סביב החותם הגדול של ארה"ב והסמלים המשונים המופיעים על שטר הדולר.

האמת באשר לתעלומות רבות הקשורות לבונים החופשיים אולי לא תיוודע לעולם. הויכוח על זהותם האמיתית ועל מידת השפעתם על החברה בארה"ב, ימשך ככל הנראה.

המיתוסים, הטקסים, הפולחנים והחשאיות סביב הבונים החופשיים, פועלים כולם כאחד כדי לחזק את התעלומות הבלתי פתורות וכדי לקיים את תיאורית הקשר.

מאת: הפיה הטובה

 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
תוכן דירוג תאריך שם
 
‏13/‏02/‏2008 Dream
 
‏14/‏02/‏2008 snowflake
 
‏15/‏02/‏2008 ds
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות
 
  תגובות  
  יפה מאד
יד האלוהים   - ‏11/‏02/‏2008 21:38 
1.
  ובכן יקירתי...
Dream   - ‏13/‏02/‏2008 15:11 
2.
  כמו-כן אני לוקח את הסעיף הראשון מדברי-
Dream   - ‏13/‏02/‏2008 20:45 
3.
  הבונים החופשיים בארץ
ט.ע.   - ‏15/‏04/‏2008 08:22 
4.
 




חיפוש מותאם אישית של
חדרי משחק
משחק הממלכה
פורומים
חץ הזמן - סולאר קטאליסט
הורדות למשחק התפקידים חץ הזמן
סולאר קטאליסט מוצרים
הרפתקאות חץ הזמן
כתבות חץ הזמן
קדימונים וטיזרים
חוקרי חץ הזמן
ממלכות עתיקות - הפורטל
דרושים באתר
כתבות
כתבות מתורגמות
סיפורים
מיתוסים
אישים בהסטוריה
הספרייה
ביקורות סרטים
מיניאטורות
גלרית גולשים יוצרים
משחקי לוח וקלפים
מוזיקה
לוח אירועים
ספריית סרטים
קורסים וחוגים
קישורים
משחקי תפקידים
עולמות וערים
מילון מונחים משחקי תפקידים
דמויות
כלי נשק וחפצי קסם
הרפתקאות
משחקי מחשב
הורדות ועזרים
משחקים ברשת
משחקים
אוצרות הממלכה
יריד הממלכה - משחקים
רקעים לשולחן עבודה
שומרי מסך
משחקים סלולאריים
חזיונות וידאו
רדיו - טרובדור
קהילות - משחקי תפקידים
עולמות
כללי
Senctus Bellum
דמויות
סיפורים
גזעים
באנרים
לוח יד שנייה
משכילון
הקליידוסקופ
חברים באתר
  ערוצי RSS
  חיפוש באתר  
 
 
 
 
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות